"היית סמל לרוח האדם ויכולותיו": דוד לוי ז"ל הובא למנוחות

שר החוץ לשעבר דוד לוי ז"ל הלך אמש לעולמו.

יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, ספד לו: "דרך ארוכה עברת, מורי ורבי, מהמלאח של רבאט, ועד לפסגות הרמות ביותר, אליהן טיפסת בעשר אצבעות, ופעמים ברגליים חשופות. נולדת וגדלת בימים בהם התחוללה מלחמה עולמית, בה הושמדו שישה מיליון מאחינו ואחיותינו, והודות למדיניותו של מלך מרוקו דאז מוחמד החמישי עליו השלום, ניצלת יחד עם רוב יהדות מרוקו מציפורני השטן הנאצי.
 
בגיל תשע עשרה וחצי עלית לארץ, שלא כולה הייתה זבת חלב ודבש. נאבקת על מקומך, מאבק שהפכת למאבקם של רבים. כשהחוק היבש היה ערל וקשה לב, גמלה בלבך ההחלטה שאתה – אתה דוד בן משה וסימי, תהיה המחוקק.
 
ברגישותך, בחכמתך, במתינותך ובשיקול דעתך, טיפסת לא רק במעלה הבניינים שבנית, אלא גם במעלה לבבות האנשים. אני עצמי לא זכיתי בימים ההם להכיר אותך באופן אישי, הייתי בעצמי ילד פשוט מבאר שבע, בן לאב שעלה אף הוא מאותם משעולי ילדות המוכרים לך, אבל הכרתי את הדמות הציבורית שלך – והייתי גאה.גאה בדרך שעשית, גאה בדמות המלכותית מלאת ההוד שקרנה ממבטך ומהופעתך המרשימה, גאה בשפה העברית שנשמעה תנ"כית ממש בפיך, גאה בכך שזו היא מדינת ישראל, שאותה ייצגת בכבוד רב.

צד עמדותיך המדיניות התקיפות, לא ויתרת על חזון השלום, כפי שניתן ללמוד מהדברים האלה, אותם נשאת מעל דוכן הנואמים בכנסת בעשרים וארבעה במרץ 2004, דברים שנאמרו לפני עשרים שנה וכאילו נכתבו היום: 'לאורך כל שנות קיומה נאלצה מדינת ישראל לעמוד על נפשה מול איום בלתי פוסק על עצם קיומה. חיסולה של מדינת היהודים היה למטרה מוצהרת שאיחדה את מדינות ערב לאורך שנים. משאבים אדירים הושקעו למען השגת המטרה. מסע התעמולה וההסתה נגד הישות הציונית פשט כאש בשדה קוצים, כאופיום במוחם הקודח של המונים מוסתים ומשולהבים, כג'יהאד המקדש את כל האמצעים'.

כנגד הגל העכור והמסוכן הזה ניצבה ישראל עם הגב אל הים, שאליו ביקשו אויביה להשליכה, אך עצתם הופרה ומזימתם לא צלחה. בזכות האמונה בצדקת דרכה וגבורת לוחמיה ומגיניה יכלה ישראל להדוף ולהדביר כל תוקפנות נגדה. בכל המלחמות העקובות מדם, אדוני היושב-ראש, ידע צבאנו כי מפלה באחת מהן משמעותה אובדן קיומנו כעם וכמדינה. לאחר כל ניצחון בכל המלחמות שנכפו עלינו והמחיר הכבד ששילמנו, לא איבדנו את התקווה לשלום ובקרבנו הדהדה תמיד תפילה בת דורות: "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום". אמן ואמן.
 
לימים, הודות לג'קי, זכיתי לכבוד הגדול שבהיכרות האישית איתך. למןמפגשנו הראשון, בו ישבנו בביתך הצנוע, אכלנו עוגיות טעימות שהכינהראשל וגמעתי בשקיקה גם את התה המתוק וגם את סיפוריך המרתקים, תובנותיך ועצותיך הטובות, תמיד חיכיתי למפגש הבא.
 
ג'קי יעיד שבכל פעם שהייתי בא לבקר אותו בבית שאן, רק משאלה אחת הייתה בפי - שאזכה לפגוש אותך שוב, אפילו לכמה דקות. כמה נהניתי מהרגעים האלה, אותם לא אשכח לעולם וכמה עצוב, שלא יהיו עוד כאלה.
 
דוד, עבור מעטים מהאנשים שבאו ללוות אותך בדרכך האחרונה היית אבא, סבא, קרוב משפחה אהוב. עבור אחרים היית חבר, ידיד ושותף, אבל עבור רבים רבים בעם ישראל - היית סמל. סמל לרוח האדם וליכולותיו, גם אם לא גדל עם כפית זהב בפה, סמל להתמדה ולביטוי - יגעת ומצאת - תאמין. סמל לדאגה לחלש וסמל לבנות ולבני עדות המזרח, שעד אליך, לא ידעו שגם הם יכולים. היום, והרבה בזכותך – אנחנו יודעים.
 
נוח על משכבך בשלום דוד. זכויותיך הרבות תעמודנה לעם ישראל בשעתו הקשה, וממנה בע"ה ייוושע. יהי זכרך, החקוק לעד בדברי הימים של מדינת ישראל, ברוך ומבורך