היועמ"שית נגד המדינה: "ממשלת ישראל ביקשה להרחיק את שומרי הסף מהאירוע"

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, התייחסה במהלך כנס לשכת עורכי הדין באילת לחוק הגיוס ולועדת החקירה הממלכתית בעקבות המלחמה ברצועה:

 ״צבא ההגנה לישראל מחויב להילחם לפי דין. זו תפיסה ערכית המושרשת במערכת הדינים שלנו. מלחמתה של ישראל היא לעולם נגד החמאס וארגוני הטרור ברצועת עזה. לא נגד תושביה. מתוך כך, פועל הצבא על פי עקרון "טוהר הנשק".

זו אינה חולשה אלא עוצמה. עוצמה מוסרית של מדינה יהודית ודמוקרטית.

הדין הישראלי מאפשר הקמת מנגנון חקירה עצמאי המנותק מכל זיקה לרשות המבצעת.

בראש ובראשונה, ועדת חקירה ממלכתית,שהיא מנגנון עצמאי, שאינו תלוי בדרג הפוליטי, וחבריה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון, בהתאם לבחירתו.

לוועדת חקירה ממלכתית סמכויות חקירה רחבות, ומלכתחילה היא מוקמת לצורך בחינה מעמיקה של אירועים בעלי חשיבות ציבורית ייחודית. מממצאיה הרחבים עשויות להיגזר מסקנות שיהיו בסיס לנקיטת פעולות קונקרטיות נוספות במישור הפלילי״. 

ממשלת ישראל ביקשה להרחיק את שומרי הסף מהאירוע. לבטל את יכולתו של הייעוץ המשפטי לשמש כבלם על הכוח השלטוני או לשמור על שלטון החוק.

את הניסיון לנטרל את הבלמים על הכוח השלטוני שלא בדרך של חקיקה, אלא בדרך של פירוק דרכי העבודה הרגילות והתקינות, ניתן לכנות "רפורמה שקטה". הרפורמה "הסמויה מן העין". 

תפקידנו הוא לכוון זרקור אל התופעה הסמויה, כי המחירים הכלכליים, החברתיים, הביטחוניים והדמוקרטיים של העדר שלטון חוק הם כבדים".

כחלק מהמאבק בפוליטיזציה של המערכות הציבוריות יש לגנות בכל תוקף מתקפות פופוליסטיות כלפי עובדי ציבור. עובדי ציבור, ובוודאי שומרי סף, חבים חובת נאמנות כלפי הציבור, וכלפיו בלבד. 

המאבק בפוליטיזציה של השירות הציבורי, הוא גם שעומד ביסוד העמדה שלנו כי יש לעגן בחוק את חובת הממלכתיות והא-פוליטיות של משטרת ישראל.

השר הממונה על המשטרה מטעם הממשלה איננו מפכ"ל על. גבולות סמכותו צריכים להיות תחומים וגדורים. בפרט, נאסר עליו להתערב בפעילות אופרטיבית של המשטרה ובהחלטות קונקרטיות.

התיקון לפקודת המשטרה אינו קובע את התנאי ההכרחי כי התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית. על כן, עמדתנו, כפי שהגשנו אותה לבג"צ היא, כי התיקון לפקודת המשטרה אינו עומד במבחנים החוקתיים ויש לבטל לפחות חלק מסעיפיו״.