הנשיא הרצוג אירח נציגים ממשפחות נפגעי פעולות האיבה: "אנחנו נותנים לכם חיזוק וחיבוק"

לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל נפגשו עם נציגים ממשפחות נפגעי פעולות האיבה בבית הנשיא. במפגש נכח גם יו״ר ארגון נפגעי פעולות האיבה, אייבי מוזס.

נשיא המדינה פתח את דבריו ואמר: ״יש מכנה משותף ענק בחדר. כל האהובות והאהובים שלכם עשו רק טוב, רצו לעשות טוב, הושיטו יד, אהבו, היו אנשים מדהימים, שהרוע לקח אותם וחטף. זה רוע צרוף, רוע אמיתי שאנחנו צריכים לעמוד בפניו בכל הכוח. ומצד שני מותר לבכות, ומותר לקבל תמיכה, ומותר לקבל חיזוק.

גם דברים קטנים יחזירו לכם קצת חיוך ושמחה, כי זה הסיפור של האדם, זה היכולת של האדם להתגבר. אנחנו לא יכולים לשנות את הגורל. אבל, אנחנו יכולים לתת לכם חיבוק, חיזוק, תמיכה ותודה, כי כולם פה נפלו ונרצחו בשביל המדינה, בגלל הסיפור שלה. אני פה כדי להגיד תודה בשם המדינה, ואני מקווה שנוכל להתראות גם בשמחות".

משפחות הנופלים, שיתפו את הנשיא ורעייתו בסיפורים של יקריהם. הם סיפרו על האנשים שהיו, על החברים, האחים, והילדים שהיוו לסביבה הקרובה שלהם.

אופיר, בן זוגה של הפרמדיקית עמית מן ז"ל, סיפר על ההיכרות של השניים ושיתף את סיפור הגבורה של עמית: "עמית ואני הכרנו במד"א. לא היה צריך הרבה בשביל להתאהב בעמית, מספיק מבט אחד קטן. היא הייתה מסורה למד"א. בכל מקום, כשהייתה קריאה בסביבה, לא משנה איפה, היא הייתה הולכת לקחת תיק עזרה ראשונה, ורצה לטפל באנשים. גרנו בקיבוץ בארי.

באותו הבוקר של השביעי באוקטובר, אמרתי לעמית "בואי נלך מפה, תכף יפנו את כל הקיבוץ" והיא אמרה לי שהיא לא זזה עד שהיא לא רואה שהכל בסדר. עמית הלכה למרפאה ושיתפה שהם כל הזמן מטפלים בפצועים ושמאוד מסוכן. היא התקשרה ואמרה שהם לכודים שם, בתוך התופת, ושיש מסביבם כדורים ללא הפסקה. עמית הייתה גיבורה."

סיגל, אמא של נורל ורויה מנצורי ז"ל, אחיות שנרצחו בפסטיבל הנובה, סיפרה כי לפני שיצאו למסיבה הם דיברו על רשימת המוזמנים לחתונה של נורל ואמרה: ״בערב שמחת תורה, ביום שישי, אכלנו ארוחת ערב חגיגית. באותו הערב דיברנו על רשימת המוזמנים לחתונה שלה ושל עמית, בן זוגה, שנרצח גם הוא בנובה. עם התחושה הזאת, נפרדנו מהם וחשבנו, נמשיך עם התוכניות. החתונה הזאת כבר לא תזכה לקרות. הן היו שתי בנות נפלאות, היו עוגן מאוד משמעותי עבור החברים, עבור המשפחה, עבור אחיהם הקטן, עבורי כאמא. חלום שנגדע באכזריות.״

אירן, ארוסתו של נטע אפשטיין ז"ל, שנהרג בשבעה באוקטובר, כשמחבלים חדרו ליחידת הדיור בה התגורר בכפר עזה, מתארת איך כשנזרק הרימון, נטע זינק עליו בגבורה והגן עליה בגופו: "נטע הוא קסם מהלך, שהגבורה שלו לא התחילה בשבעה באוקטובר, הוא הציל עוד הרבה אנשים לפני רק כחבר או כאוזן קשבת. בשבעה באוקטובר, שמענו אותם מנסים לפתוח את הדלת. אחרי כמה דקות שמענו את החלונות נשברים.

הם אמרו לנו בעברית ״צאו החוצה אנחנו יודעים שאתם פה, תצאו״, זרקו רמון וסגרו את הדלת. הרימון התפוצץ על המיטה. הם זרקו את הרימון השני, ואני קיבלתי כוויות ברגלים. את הרימון השלישי הם לא זרקו הם גלגלו, לכיוון שלי. פתאום אני שומעת צעקה "רימון" ואני ממש רואה אותו קופץ, נוחת על הרימון, והרימון מתפוצץ. הוא הציל אותי."

חמיד אבו עראר, שכל את אשתו, פאטמה, בדרכם לעבודתו בדרום. בתושייה רבה הציל חמיד את התינוק שלהם, כאשר הוא הסתתר עימו שעות ארוכות בארון תקשורת מבודד: "עבדתי בחקלאות בעוטף עזה ופאטמה הייתה לוקחת אותי לעבודה. באותו הבוקר, בדרך, הגיעו שישה אופנועים עם מחבלים ופתחו באש לעברינו. לצערי הרב אשתי חטפה עשרות כדורים, מהראש עד כף רגל. הם זיהו אותה. מדובר באישה מוסלמית, עם חיג'אב. חיפשתי מקום להסתתר בו, מצאתי את הארון תקשורת והסתתרתי שם שעות ארוכות, פצוע, מדמם והתינוק שלי מדמם. אחרי חמש שעות, התחלתי לשמוע את הצבא שלנו."

רעיית נשיא המדינה הודתה למשפחות ואמרה: ״הקושי הוא רב, ומצד שני אני חושבת שלשמוע אתכם ואת הדרך שבה אתם מדברים על האהובים שלכם היא מחזקת מאוד. תסתכלו על הקבוצה שיושבת פה, אנחנו יכולים לקבוע לעצמנו סטיגמות אחד על השני, אבל אתה שומע את הסיפורים ואתה נפעם, ואתה מבין שבסוף כולנו אותו דבר, כולנו בשר ודם, והרוע לא עשה הבחנה בין אף אחד. אני רוצה עוד פעם להגיד לכם תודה, ולאחל לכולכם שגם מהקושי הזה אתם כן תדעו רגעים של שמחה בעתיד, וכן עוד תחייכו".