שר הביטחון: "תוצאות המלחמה הזו, ישפיעו על מדינת ישראל עשרות שנים קדימה"

שר הביטחון יואב גלנט, נשא דברים בטקס האזכרה הממלכתי לחללי צה"ל שמקום קבורתם אינו ידוע. השר התייחס בין היתר למלחמת חרבות ברזל: 

"אין משא כבד יותר ממשא השכול. משא שאינו מרפה, משא של געגועים שאין להם קץ, של כאב שלעולם לא נגמר, של חלל אשר לנצח לא יתמלא. בחמשת החודשים האחרונים, הגיעה בשורת האיוב הנוראה אל בתיהן של מאות משפחות אשר נושאות גם הן מאז את משאו המייסר של השכול: הגעגוע לאבא שנקרא למילואים, הכמיהה לבן שנפל בקרב למול מחבלים, הכאב על מי שנחטף בידי בני עוולה, וגופתו עודנה מוחזקת בידיהם.

לדאבון ליבנו, אל התוגה המלווה את חייהן של מאות משפחות שכולות, מכל מערכות ישראל, מתווספת גם עננה מכבידה: עננת אי-הוודאות. הכמיהה לקבר, למקום של מנוחה אחרונה עבור ההורים, הילדים, האחים ובני הזוג שאינם, הכמיהה הזאת הופכת את משא השכול, לכבד ולקשה עוד יותר.

בתוך עננת אי-הוודאות, בתוך הכאב שאין לו מרפא, יש, בכל זאת, עובדה אחת, ערך אחד, אשר יש בהם שמץ של נחמה:
מדינת ישראל , מדינתו של העם היהודי מקדשת את הצורך להביא לקבר ישראל כל חלל ומשקיעה משאבים אין קץ כדי לאתר את מקום הימצאם של כל נופליה ולהשיבם הביתה, אל משפחתם ואל ארצם.

מערכת הביטחון פועלת ללא לאות כדי לנסות ולהגיע לכל פריט מידע , אשר יסייע ויאפשר לאתר מה עלה בגורלם של החללים. המחויבות הזאת - לא להשאיר אף אחד מאחור - נכונה למלחמה בה אנו נלחמים היום
והיא נכונה לכל מלחמות ישראל באשר הן.

קהל נכבד, בשלושה-עשר במאי ,1948 יצא גדוד 33 של חטיבת אלכסנדרוני למבצע "מדינה" באזור כפר סבא. דב ברודר ז"ל, שהשתתף בקרב כנהג משוריין, נשלח לסייע בחיפוי על כוח אחר, ואז נקלע להיתקלות, נפגע - ונהרג.
גופתו של דב לא אותרה מבין ההרוגים. דב הוגדר כחלל שמקום קבורתו לא נודע. לפני כחצי שנה, בפתחו של חול המועד סוכות, הגיעו נציגי צה"ל אל בית משפחת ברודר ובישרו לאלמנתו של דב ז"ל: המעגל נסגר.

יותר מ75- שנים לאחר נפילתו, החליף שמו של דב (ברל'ה) זכרו לברכה, את מקומו של הכיתוב ׳אלמוני׳, אשר היה חקוק מאז תש״ח על קברו. שוב הוכיחה מדינת ישראל את המחויבות הערכית העמוקה: לפעול למען גיבורים אשר נפלו על הגנת המדינה ומקום קבורתם לא נודע - גם בחלוף עשרות שנים מנפילתם.
קהל נכבד, מעל חמישה חודשים לוחמי צה"ל בסדיר ובמילואים נלחמים על הבית במלחמה הממושכת ביותר והצודקת ביותר,
שידענו בכל שנות עצמאותנו.
אנו מחוייבים למוטט את שלטון החמאס, לפרק את תשתיותיו הצבאיות והשלטוניות ולהשיב את החטופים הביתה. זו מלחמה של נחישות לאומי ת ושל עמידה איתנה המחייבת אחדות ושותפות של כל חלקי העם והחברה.
יחד נמשיך עד להשגת הניצחון ומימוש כל המטרות. לצערנו, בסביבה בה אנו חיים מכבדים רק את החזקים, תוצאות המלחמה הזו, ישפיעו על מדינת ישראל עשרות שנים קדימה
ויקבעו את מעמדנו כנגד אויבנו, אל מול ידידנו וחשוב מכל עבורנו כעם וכחברה.
גם בשעה זו, כוחות צה"ל נלחמים ברצועת עזה, בצפון, ביהודה ובשומרון. ההישגים המרשימים של צה"ל -הם תוצאה של מסירות, הקר בהואומץ לב של המפקדים והלוחמים.
גם כאשר השגת המטרות נראית מורכבת וקשה אנו מצליחים להגיע לתוצאות בפעולות התקפיות, במבצעים ובסיכולים.
כפי שקבענו במערכת הביטחון כבר בתחילת הדרך הלחץ הצבאי בתמרון הקרקעי -הוא המפתח לא רק להישג המבצעי ,
אלא גם ל השבת החטופים- בדרכים מבצעיות או באמצעות משא ומתן.
משפחות יקרות, לצד 112 חטופים חיים שהושבו במתווה הסכמי ובפעילויות מבצעיות השיבו לוחמי צה"ל ואנשי השב"כ גם 11 חללים לקבר ישראל. המשימה עוד לא הושלמה. נמשיך ונהפוך כל אבן,
לא נרפה מכל קצה חוט ולא נחמיץ אף הזדמנות להשיב הביתה, בכל דרך - במתווה הסכמי או במבצעים צבאיים את החטופות והחטופים החיים, ולהביא את חללי המערכה,
אל אדמת הארץ, אל משפחותיהם.
כשם שפעלנו לכל אורך המלחמה, מערכת הביטחון בראשותי, על כלל חלקיה מחויבת למצות כל אפשרות ונכונה לנצל כל הזדמנות
כולל זו הנוכחית, להשבת החטופים אל משפחותיהם.
יקיריי בני המשפחות השכולות, אין בכוחן של מילים להביא איתן נחמה,
ובכל זאת - חשוב לי לומר לכם:
מתוך הוקרה עמוקה למסירותם ולעוז רוחם של הנופלים,
מתוך המחויבות הערכית
להיות ראויים להקרבתם ולהמשיך בדרכם,
נעשה כל שניתן
כדי להדליק מעט אור בעלטה בה אתם שרויים.
יהי זכר הנופלים ברוך ונצור בלבנו לעד".