קריאה לשר הביטחון ולשר העבודה | "אי תשלום עלויות שכר המילואמיניקים למעסיקים באופן מלא, תוביל לפגיעה קשה במעמדם"

קריאת אזהרה למנוע החלטה שתאפשר לממשלה לחמוק מפיצוי מלא של עסקים שנפגעו מהיעדר עובדים שגויסו למילואים.

שני הארגונים שתריעים הם "נשיאות המעסיקים והעסקים" - התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר והתאחדות הקבלנים בוני הארץ – וה"עמותה למען משרתי המילואים" - מתריעים בפני הממשלה בכלל, ושרי הבטחון והעבודה בפרט, כי המדיניות הממשלתית של אי תשלום החזר כספי מלא למעסיקים על שכר אנשי המילואים, תוביל בהכרח לפגיעה קשה במעמדם וזכויותיהם של משרתי המילואים ובעסקים עצמם ואף לאיבוד מקום עבודתם. זאת מאחר והמעסיקים לא יוכלו לספוג לאורך זמן את הפגיעה הכלכלית שמצב זה יוצר.

לדברי ראשי הארגונים, המדינה כיום מפצה את המעסיקים רק על כ- 65-70% משכר של משרתי המילואים ואף פחות מכך. את יתר העלויות המדינה מצפה כיום כי המעסיקים ישלמו מכיסם. כמו כן לטענת הארגונים, כיום משרד האוצר מציע להחזיר למעסיקים רק 20% מהזכויות הסוציאליות ולחייב אותם בתשלום ימי חופשה לבנות זוג –הצעה שמבחינת המעסיקים היא מעט מדי ומאוחר מדי. למעשה מדובר במעין סחיטה של המגזר העיסקי – תסכימו לקבל פיצוי חלקי או לא תקבלו בכלל ואף מעבר לזה – חרף הפיצוי החלקי תממנו ימי חופש נוספים לבני זוג משרתי המילואים, צעד שהוא מבורך אך מקורותיו צריכים להיות מקופת המדינה.

על כן ארגוני המעסיקים והעמותה למען אנשי המילואים, קוראים לממשלה להסדיר את הנושא בדרך המלך באמצעות חקיקה בכנסת- באופן שיתן שיפוי מלא למעסיקים, בניגוד למצב כיום, בו יש החזר כספי חלקי בלבד על שכר אנשי המילואים מביטוח לאומי.

לדברי נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, "אנחנו בעד אנשי המילואים ובעד מתן הקלות והטבות לנשות אנשי המילואים ואף נוהגים כך, כל עסק לפי בחירתו, מבלי לחכות למדינה. אבל המדינה לא יכולה לנצל את תחושת החובה שלנו כדי לפגוע כלכלית קשות במעסיקים כולם. מה אמור לעשות מעסיק שעובדים שלו יוצאים למילואים והוא לא מקבל החזר מלא על השכר? חלק מהמעסיקים אולי יספגו את הפגיעה הכלכלית למשך תקופה. אולם, לאור המצב הכלכלי הקשה והצפי להימשכות מצב הלחימה בחירום ובשגרה, אחרי זמן מה הם לא יוכלו להמשיך לפעול באותו ההיקף ולשמר את המשרות כפי שהיו ערב הלחימה. אם המדינה רוצה באמת ובתמים להגן על אנשי המילואים שלה, עליה לדאוג גם למעסיקים שלהם. עלינו לוודא כי המעסיקים בישראל מקבלים החזר מלא על השכר אותו הם משלמים ולא רק החזר חלקי שפוגע בהם. המעסיקים נפגעו ונפגעים די ממצב המלחמה והשלכות המתיחות הבטחונית הצפוייה ואין להסכים להעלאה נוספת של הנטל עליהם".

יו"ר העמותה למען משרתי המילואים, אופיר כהן: "המצב הקיים יוצר מציאות מעוותת של מוטיבציה שלילית להעסקת משרתי המילואים. במקום לשאת על נס את תרומתם האדירה של אנשי המילואים למדינה, אנו הופכים אותם לעובדים סוג ב' שפחות כדאי להעסיק אותם, שכן העסקתם מטילה סוג של מס נוסף על המעסיקים בגין העסקת משרת מילואים. על כן יש לפעול ללא דיחוי להחזר מלא למעסיקים על מנת לייצר יציבות וודאות ולהבטיח את מעמדם וזכויותיהם של משרתי המילואים".

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין: "יש לפעול פשוט על פי עקרון אחד - הוגנות. הממשלה לא עושה פה חסד. ההליך חייב להיות הוגן מול המעסיקים על מנת שכל העסקים יוכלו להעניק ללא פגיעה ישירה בהם את הפיצוי ההולם למשרתים במילואים. מדובר בזכויות בסיסיות. אסור לעקוף את הכנסת ולהעביר באמצעות הסכמי עבודה מהלכים שלא יאפשרו לכנסת להיות שותפה בעיצוב נכון ומאוזן של הסדרים שהם בעלי חשיבות עליונה לחוסנם של המשרתים במילואים יחד עם שמירה על המגזר העסקי.

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו: "התהליך החולה שבו המדינה מסירה מעצמה אחריות על הנעשה במגזר העסקי צריכה להפסק מיד. לא נעבור עוד לסדר היום על שום ניסיון לקבוע הליכים שיגרמו לבעלי עסקים אשר נפגעו מהמלחמה, להתמודד לבדם עם השלכותיה, ללא תמיכת המדינה. התנהלות זו הביאה את ענף הבנייה והתשתיות הישראלי לפי תהום במשבר החמור בתולדותיו, ואנו נמשיך להיאבק להבטחת תמיכת הממשלה בו, בדיוק כמו שלא נסכים לשום גרסה שבה קבלנים ובעלי עסקים מכל הסוגים יאלצו לפגוע בעובדים שיצאו למילואים ומשפחותיהם כדי שהעסק שלהם ישרוד. אומרים לנו שננצח את המלחמה הזו, ואנחנו מאמינים בזה בלב שלם. אבל אם בסיום המלחמה נפסיד את העורף הכלכלי של ישראל, זה יהיה הפסד שכמוהו לא ראינו פה".