"איסור צריכת תכני טרור": התיקון שאישר השר לוין

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין אישר לפרסם תזכיר חוק בנושא איסור צריכת תכני טרור, זאת לבקשת גורמי הביטחון.

לפי התיקון, שהוכן על ידי ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, תיאסר צריכה שיטתית ומתמשכת לפרסומים של ארגוני הטרור חמאס ודאעש, שיש בהם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור ותיעוד של מעשה טרור. מדובר בצריכת פרסומים שלא בתום לב, באקראי או למטרה כשרה.

פירוט התיקון:

"סעיף 24 לחוק המאבק בטרור כולל עבירות שעניינן גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, ובכלל זה עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, הסתה לטרור וכן החזקה לשם הפצה של פרסומי הזדהות או הסתה כאמור. במסגרת התיקון מוצע להוסיף כהוראת שעה לתקופה של שנתיים עבירה שתאסור על צריכה שיטתית וממושכת של פרסומים מסוימים של ארגוני טרור שיפורטו בתוספת לחוק, שמטרתה למנוע תהליכים של אינדוקטרינציה לביצוע מעשי טרור, שנעשים גם ב-ד' אמותיו של אדם.

הוראת השעה נועדה לאפשר, לתקופה מוגבלת שלאחריה ייבחן הצורך להאריכה, כלי נוסף במאבק בפיגועי יחידים המתאפיינים בכך שמבצעי מעשי הטרור לא משתייכים בהכרח לארגוני טרור אלא המוטיבציה לביצוע המעשים נובעת מצריכה אינטנסיבית של פרסומי טרור של ארגוני טרור בעלי מאפיינים מסוימים. צורך זה מתעצם נוכח המצב הביטחוני הנוכחי והחשש לניצולו בידי אותם ארגוני טרור. נוכח החריגות והרגישות המיוחדים שבקביעת איסור פלילי ביחס להפללת התנהגות שאדם מבצע ב-ד' אמותיו מוצע להגביל את האיסור בכמה היבטים: ראשית, העבירה המוצעת לא תחול ביחס לפרסומים של כל ארגון טרור אלא רק ארגונים שיפורטו בתוספת לחוק. הוספת ארגון לתוספת תיעשה רק אם מאפייני הארגון, אזורי ומרחבי פעילותו (לרבות אלו הרשתיים) ואופן גיוס הפעילים אליו הם כאלה שמלמדים על כך שצריכה ממושכת ושיטתית של פרסומי הארגון תהא עלולה להביא לביצוע מעשה טרור.

שנית, העבירה תחול רק ביחס לפרסומים של ארגון כאמור שכוללים תוכן שמעודד או משדל לביצוע מעשה טרור או קוראים באופן ישיר לביצועו. שלישית, העבירה לא תחול על צריכה שנעשתה באקראי או בתום לב או למטרה כשרה, ובכלל זה לצורכי העמדת מידע לציבור (כגון עיתונות), למטרת מניעת עבירות טרור (למשל של גורמי האכיפה) ולצורכי מחקר. מטרת חריג זה להוציא מגדר העבירה מצבים שבהם למרות שמדובר בצריכה שיטתית וממושכת – לא מדובר בתהליך שכרוך בו סיכון של אינדוקטרינציה, ויודגש כי הדוגמאות שמובאות במסגרת החריג אינן ממצות בהכרח את המטרות שעשויות להיכנס אליו.

כמו כן בהתאם לסעיף קטן 24(ה') שקיים היום – כתב אישום בעבירה זו יוכל להיות מוגש באישור היועצת המשפטית לממשלה בלבד. על פי המוצע יעמוד העונש בצד עבירה זו על שנת מאסר, וזאת בהתאם למדרג הקיים בסעיף 24, שכולל את עבירת ההסתה שעונשה חמש שנות מאסר, את עבירת גילוי ההזדהות שעונשה שלוש שנות מאסר ואת עבירת ההחזקה לשם פרסום, שעונשה שנתיים מאסר".