דאגה בבקעה: עלייה דרמטית במספר פיגועי האבנים סמוך לעוג'ה

זינוק של מאות אחוזים באירועי הפח״ע סמוך לעוג׳ה בבקעת הירדן. תושבי הבקעה זועמים ודורשים מהצבא פתרונות וקוראים לציבור הרחב להפסיק לפרנס את תושבי הכפר במתחם הקניות על ציר 90 ״הכסף שלכם מסכן אותנו״.

זעם בקרב תושבי בקעת הירדן אשר חווים לאחרונה זינוק משמעותי באירועי הפח״ע בצירי התנועה סביב הכפר עוג׳ה ומתחם הקניות הפופולארי של הכפר על כביש 90.

על פי הנתונים נכון לחציון הראשון של שנת 2023 ישנה עליה של 330% משנת 2017 וכ-169% משנת 2022 באירועים של זריקות אבנים, בקבוקי תבערה וצמיגים בוערים. כאשר בין השנים 2017-2022 אירעו בסך הכל כ-36 אירועי בלבד לעומת 44 אירועים בחצי שנה הראשונה של שנת 2023. בנתונים ע״פ חודש, יש עליה של כ-637% משנת 2017 וכ-360% משנת 2022, כאשר ישנה עלייה של כ-704% משנת 2017 וכ-393% משנת 2022.

התושבים מציינים כי במידה וקצב האירועים ימשיך יהיו עד סוף 2023 יותר אירועי פח״ע לשנה הנוכחית מבכל חמשת השנים הקודמות יחד.

רבקה הלל, תושבת מבואות יריחו מעל 15 שנה ואם לשישה ילדים, חוותה שלושה אירועי זריקות אבנים על רכבה שבאורח נס נגמרו ללא נפגעים בנפש, כולל פגיעת אבן גדולה בתוך כיסא תינוק שבמזל היה ריק. ״זה הציר המרכזי שלנו ומה שקורה כאן בחצי שנה האחרונה לא היה ולא ייתכן. מכביש פסטורלי וחווית בקעה, הפכנו למוקד לזריקות אבנים ופחד בנסיעות. ישבנו עם מח״ט הבקעה והצגנו לו את הנתונים וכנראה שאין מספיק הרתעה אם האירועים ממשיכים. יש לנו דרישה ברורה וזה חייב לחלחל לגורמי הצבא - אנחנו לא נהיה חווארה 2. יהודים לא ירגישו פחד בציר מרכזי במדינת ישראל״.

כאמור אחד הצירים המרכזיים החוצים את הכפר הינו כביש 90 ובו מנהלים בכפר מרכז קניות גדול הכולל חנויות מזון, ריהוט, צעצועים, משתלות ועוד.

יואל שילה מזכיר הישוב מציין כי העליה באירועי הפח״ע חלה במקביל לעליה בזרם הרוכשים היהודים אשר מגיעים מאזור ירושלים לקניות בניסיון להתמודד עם יוקר המחיה וכעת קוראים לציבור הרחב להפסיק את הרכישה. ״אנחנו קוראים לציבור הרחב להפסיק לממן את הפעילות בכפר שמסכנת את חיינו מידי יום.

לא ייתכן כי הנהגת הכפר לא תעשה דבר כנגד הפורעים והמפגעים בזמן שרוכלי הכפר נהנים מרבבות ישראלים הפוקדים מדי חודש את המקום, מפרנסים את העסקים ושותפים מלאים לכלכלה המקומית. במשך שנים רבות בקעת הירדן הייתה שקטה ובטוחה מאירועים לצד חיים משגשגים בכלכלה ובחקלאות, על הנהגת הכפר להבין כי הנתונים המדאיגים חייבים להיעלם במהרה אם הם רוצים להמשיך בשגרה שאפיינה את הבקעה״.