השר לוין: "איפה בית הספר לסבירות שבו אפשר ללמוד מה סביר?"

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, בנאומו כעת במליאת הכנסת.

 ״כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר התריע כבר לפני שנים על הסכנה הטמונה בגישתו של הנשיא בדימוס ברק בנושא הסבירות, ואני מצטט: ״אם התיאוריה, המאפשרת דיון בערכאות השיפוט בכל עניין, תתממש באופן תדיר, היינו:

אם כל נושא - החל מן התקציב לפריטיו וכלה בבניית שיכונים, מטוסים וטנקים - יוכרע בפורום השיפוטי לפי מבחני החוקיות הפורמאלית או לפי מבחני סבירות שבית המשפט חורץ את הדין לגביהם, יהיה בכך כדי ליצור ריכוז סמכויות, שיבטל, הלכה למעשה, את יכולת התיפקוד של הרשויות האחרות״.

גם המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, מנחם אלון, אמר דברים ברורים, אפילו חריפים מאוד באשר לעילת הסבירות.

הוא כינה את פסקי הדין המבוססים על סבירות במילים הקשות הבאות: "אותם נושאים ופסקי-דין שעניינם נושאים פוליטיים, צבאיים ומדיניים מובהקים שבהם מכריע חברי בשימושו בעקרון הסבירות ובמתחם הסבירות".

כלומר, המשנה לנשיא אלון קובע שהשימוש בסבירות הופך את בית המשפט למי שמכריע בנושאים שהם פוליטיים, צבאיים ומדיניים מובהקים, כאלה שמסורים לסמכות הממשלה.

המשנה לנשיא בדימוס אלון לא אמר זאת סתם כך. כי שימוש בעילת הסבירות לא רק שהוא עניין של השקפת עולם ולא עניין משפטי, אלא הוא מאפשר לשופט לעשות עוד דבר שאין לו מקום בבית המשפט: לקבל החלטה שאין לה שום נימוקים, שום קריטריונים. האם זה סביר, או לא סביר. על פי מה בדיוק? לפי איזה מדד?.

איפה בית הספר לסבירות שבו אפשר ללמוד מה סביר? יש מקום כזה? ברור שאין! אם היה בית ספר כזה אני הייתי רץ ללמוד. הייתי הראשון שהיה נרשם. מי לא רוצה להיות האדם הסביר? אבל אין דבר כזה ולא יכול להיות דבר כזה. כי סבירות זה השקפת עולם. זה לא דיני חוזים זה לא דיני ראיות, זה לא עניין משפטי.

אני רוצה לומר יותר מזה – מי בכלל אמר שמה שסביר בעיני השופטים זה בכלל הדבר ההגיוני לעשות? מי קבע שהעמדות האישיות שלהם יותר טובות מאלה של השרים?.

אני מבקש לשוב ולפנות מכאן דווקא למי שחושש מהתיקון הזה ולומר באחריות: אנחנו הולכים בדרך זהירה מאוד.

אנחנו לא מבטלים את עילת הסבירות אלא מצמצמים את השימוש בה, באופן שהשקפת עולמם של שופטים בודדים לא תבוא במקום הכרעת העם. כמובן, אם הממשלה או שר יפעלו באופן בלתי חוקי, ללא סמכות, בניגוד עניינים, בהליך לא תקין, בכל המקרים האלה בית המשפט יכול ויוכל להתערב.

התיקון שאנחנו עושים מבוסס על עקרונות שהתווה כבוד שופט בית המשפט העליון סולברג, ברוח הגישה של נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר ושל המשנה לנשיא בדימוס מנחם אלון. לכן, אין שום סיבה לחשוש מהתיקון הזה. יש הרבה סיבות לראות בו צעד חשוב בהשבת האיזון בין רשויות השלטון ובכיבוד רצון הבוחר.

אני יודע שרוב מוחלט של הציבור רוצה בתיקונים במערכת המשפט. לכן אפשר לגבש הסכמה רחבה. אני מקווה שהכנסת תצביע היום בעד הצעת החוק הזו, ותוכיח שיש מחוקקים בירושלים.

אני מקווה שנדע לנצל את חודשי פגרת הכנסת כדי לשבת לשיחות רציניות, באופן ישיר, ללא צורך במתווכים, כדי להשיג הסכמה באשר למכלול מרכיבי הרפורמה.
דלתי הייתה ונשארה פתוחה לרווחה. אני שב וקורא לך יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד ולך חבר הכנסת בני גנץ, ולכל אחת ואחד מראשי סיעות האופוזיציה, יש בפנינו פגרה ארוכה, בואו ננצל אותה".