הוחמר עונשו של עובד סוציאלי שעבד בשב"ס וצילם את העובדים במקלחות ובשירותים

מכתב האישום, שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום (פלילי), עולה כי ריף הינו עובד סוציאלי אשר שירת בבית סוהר אלה. נוסף על תפקידו שימש כאחראי על צילום ותיעוד ולכן הורשה להכניס ציוד צילום לבית הסוהר. במהלך שנת 2020 הכניס ריף מצלמה קטנה לבית הסוהר ובמועדים שונים הטמין אותה במקלחות ובשירותי הסגל. אחד האסירים שביצע עבודות אחזקה במקום הבחין במצלמה ודיווח על כך.

לאור האמור, בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע את ריף, בהתאם להודאתו, בעבירות של פגיעה בפרטיות ומעשה מגונה וגזר עליו 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. בגין החלטה זו הוגש ערעור על ידי עו"ד תהילה גלנטה בפרקליטות מחוז דרום (פלילי), במסגרתו נטען כי בית המשפט שגה בהשתת ענישה נמוכה ומקלה וענישה זו אינה משקפת את שיקולי ההלימה והרתעת היחיד והרבים. בנוסף נטען גם כי בגזר הדין לא ניתן משקל לניצול של ריף את תפקידו, נגישותו ולהכנסת מצלמה לבין כותלי בית הסוהר. כמו כן לא ניתן משקל ראוי לתכנון, לחזרתיות ולתחכום ולכך שהמעשים נפסקו בזכות חשיפתם על ידי אחרים ולא בזכותו של ריף. מאידך טען בא כוחו של ריף כי גזר הדין מאוזן ואף מחמיר את הענישה הנוהגת במקרים דומים.

כאמור, בית המשפט המחוזי באר שבע (השופטים יואל עדן, גד גדעון ועמית כהן) קיבל את מרבית טענות הערעור וקבע כי הענישה שהטיל בית משפט השלום אינה נותנת מענה עונשי הולם לעבירות, חומרתן, חומרת נסיבות ביצוען, וריבוין. במסגרת פסק הדין צוין כי:" לא רק בסגל בית הסוהר פגע המשיב פגיעה קשה. פגע הוא גם באסירים והשפילם, תוך שהמעשים מבוצעים כלפיהם במקום אשר לצד השלילה של חירותם, מחויב בשמירה על כבודם. כל זאת כאשר המשיב הינו משרת כבעל תפקיד בבית הסוהר, עו"ס בשירות בתי הסוהר".

עוד נקבע כי: "ריבוי המעשים החומרה של נסיבות ביצועם, וריבוי הקורבנות כל אלו צריכים לבוא לידי ביטוי בעת קביעת מתחם העונש ההולם, והמתחם צריך להלום שורת נסיבות לחומרה אלה."

לאור האמור החמיר בית המשפט המחוזי את עונשו של ריף ל 15 חודשי מאסר בפועל.