המאבק בהתעללות בקשישים וחסרי ישע: 33 מקרים של התעללות בשנת 2023

הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בראשות ח"כ אליהו רביבו והוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה בראשות ח"כ מירב כהן (יש עתיד) התכנסו היום (שלישי) לישיבה משותפת בנושא בחינת הטיפול הסיעודי באזרחים ותיקים ובשורדי שואה ע"י עובדים זרים ומניעת מקרי התעללות.

ח"כ אליהו רביבו, יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים: "התעללות בקשישים יכולה להיות פיזית, נפשית או כלכלית. במרבית המקרים הקשישים לא מתלוננים לבני משפחותיהם בגלל הבושה שהם חשים ובגלל התלות שלהם במטפל. אחת לכמה שבועות אנחנו נחשפים לתופעת התעללות כזאת או אחרת ואנחנו צריכים לדעת לטפל בתופעה הבזויה הזאת. הקשישים, שהם הדור שהקים את המדינה, נתונים לחסדים של המטפלים שלהם ואנחנו נילחם במתעללים ובתופעה הזאת ביד קשה".

ח"כ מירב כהן, יו"ר הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה: "רוב המטפלים והמטפלות בישראל עושים עבודת קודש. בבתים של קשישים שאני מבקרת בהם, ברוב הפעמים אני רואה קשר חם וראוי בין המטפל לקשיש. יחד עם זאת יש לא מעט מקרים שאנחנו נחשפים אליהם של התעללות. אנחנו מבינים שאין הרבה סנכרון בין המערכות השונות, אין חלוקת אחריות טיפולית בין הגופים השונים ובנוסף הציבור הרחב לא מודע לתלונות שמוגשות כנגד עובדים זרים שמועסקים בסיעוד וכתוצאה מכך יכול להיות מצב שבו עובד זר ממשיך לעבוד עם קשיש חדש בזמן שמנוהל נגדו תיק בגין התעללות בקשיש אחר. כל תלונה על התעללות של מטפל זר צריכה להגיע למשטרה".

בשנת 2022 התקבלו במשרד הרווחה והביטחון החברתי 7,322 תלונות ביחידות למניעת התעללות והזנחה באזרחים ותיקים, שעובדת בכ- 120 רשויות מקומיות. הדיווחים מתקבלים מהאזרחים הוותיקים הנפגעים, בני משפחה, גורמים נוספים בשירותי הרווחה, משטרה, מערכת הבריאות, אזרחים בקהילה, ביטוח לאומי, חברות סיעוד ועוד. במשרד הרווחה והביטחון החברתי מציינים כי הנתונים אינם מתייחסים בהכרח לנפגעים שהם ניצולי שואה או לפוגעים שהנם מטפלים, עובדים זרים.

ח"כ אלון שוסטר: "צריך להיזהר עם המחשבה הסטראוטיפית שבה כל המקרים של ההתעללויות בקשישים מגיעים מהצד של העובדים הזרים. זו מחשבה לא נכונה שצריך להשתחרר ממנה. כל העובדים שעוסקים בסיעוד עסוקים במלאכת קודש אמיתית. אני מכיר באופן אישי סיפורים של התעללויות וצריך לטפל בהן ביד הקשה ביותר".

אחת המשתתפות בדיון שיתפה בהתעללות שאמא שלה חוותה כתוצאה מטיפול של עובדת זרה: "אמא שלי גרה בנתיבות, במשך שנה הכל התנהל לכאורה בצורה טובה. אחרי שנה שמנו לב לסימני כוויות על הגוף של אמא שלי. הכוויות נבעו ממקלחות רותחות שהמטפלת הייתה נוהגת לעשות לאמא שלי. בנוסף, המטפלת הייתה מרחיקה לה את האוכל ואם אמא שלי רצתה להחליף את מנת האוכל שלה המטפלת הייתה מונעת ממנה לאכול. המטפלת לא הייתה משגיחה עלייה בזמן ההליכה לשירותים, דבר שמנוגד לנהלים. אחותי הגישה תלונה לרשות האוכלוסין וההגירה. אותה מטפלת עזבה את הטיפול באמא שלי, אך כיום אני יודעת להגיד שהיא מטפלת בקשישה אחרת בדרום. אני לא יודע להגיד מה נעשה בעניין התלונה שהגשנו".

שושנה ברוך, מעמותת "מזור - נכים לטובת נכים": "התעמרות היא יחס משפיל, פוגעני ומזלזל וזה גם סוג של אלימות. כאשר התעמרות שכזאת מתקיימת בסיטואציה של מטפל ומטופל בלבד אין דרך להוכיח או לאכוף את זה. התעמרות שכזאת מתקיימת ברגעים הכי אינטימיים: במקלחת, באוכל או לפני השינה. לא רק אלימות פיזית היא אלימות אלא גם אלימות נפשית היא אלימות לכל דבר. ישנה גם אלימות כלכלית – עובדים זרים דורשים העלאת שכר אחרת הם מאיימים לעזוב ואז המטופל נתון לסחיטה מכיוון שאין לו מטפל מחליף. המחוקק צריך לתת את הדעת גם על המקרים האלה".

פקד נטלי דרורי, מהמשרד לביטחון לאומי: "לפני כשנה הפצנו מסמך לחוקרים לתת עדיפות למקרים של התעללות בקשישים ובחסרי ישע. ברגע שיש חשד להתעללות ע"י עובד זר, אנחנו מעבירים את המידע לרשות האוכלוסין וההגירה שפועלת בכלים שלה. יש לנו קושי לאתר את העובדים הזרים לאחר שהם משתחררים מהמעצר מכיוון שאין להם מקום לינה קבוע או מספר פלאפון רשמי. כאשר עובד זר נעצר ומשוחרר אנחנו לוקחים את הערבויות הרלוונטיות ע"מ שנוכל לאתר אותו לאחר שחרורו לרבות ערבונות כספיים".

"מתחילת השנה קיבלנו 33 מקרים של חשד להתעללות של עובד זר בקשיש או חסר ישע" כך אומרת ענבל משש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. לדברי משש: "ההליך הפלילי מתקיים מול המשטרה ובית המשפט, אנחנו יכולים לקיים גם הליך מנהלי נוסף של הרחקת העובד הזר לפי מידת החומרה של המעשים והחשדות כלפי אותו עובד זר. אנחנו מבקשים מהמשטרה להעביר את החשוד מדלת המשטרה אל דלת רשות האוכלוסין וההגירה. בישראל נמצאים למעלה מ- 60 אלף מטפלים זרים ומרביתם נקלטים כבני משפחה אצל המטופלים. צריך להגיד ביושר, אין לנו נוהל להעברת מידע בין המשטרה לבין רשות האוכלוסין וההגירה וזה לא דבר טוב. אנחנו לא מקבלים עדכון על כל עובד זר שמגיע למעצר". 

ח"כ אליהו רביבו: "מבקשים מהמשטרה ומרשות האוכלוסין וההגירה לגבש נוהל מידי להעברת המידע ביניהם במקרים של מעצר של עובדים זרים".

גל שחם, עו"ס במשרד הרווחה והביטחון החברתי: "יש לנו ועדה בין משרדית למניעת התעללות והזנחה בה חברים הרבה מאוד גופים. אנחנו מתכנסים אחת לרבעון והמטרה שלנו היא להיות ועדת היגוי לכלל הגופים השונים. כאשר אנחנו מקבלים תלונה אנחנו קודם כל מטפלים בנפגע ומעבירים דיווח למשטרה על זהות המתלונן ככל שהדבר מצדיק זאת".

צפי הלל דיאמנט, משרד הבריאות: "החוק להתקנת מצלמות במוסדות סיעוד הוא בלתי ניתן לביצוע מכיוון שהוא דורש כלים טכנולוגיים שעדיין לא הגיעו לאוויר העולם. יש צורך להתאים את החקיקה לכלים הטכנולוגיים המתאימים".

ח"כ מירב כהן סיכמה את הדיון:

"נושא הסיעוד הוא מסובך מאוד. חיי המשפחות הם גיהינום מכיוון שהן לבד בכל התהליך הזה וצריך להפסיק את ההפרטה בטיפול בחולה הסיעודי. צריך לקדם שתי הצעות חוק, הצעה חוק ראשונה להקמת מאגר מידע של כל הגופים הרלוונטיים וחובת הדיווח תיכנס למאגר הזה. הצעת החוק שנייה צריכה לעסוק בתיקון הניסוח של התקנת המצלמות במרכזי הסיעוד".

ח"כ אליהו רביבו סיכם את הדיון:

"הוועדה דורשת ומצפה מהמשטרה, רשות האוכלוסין וגופי הממשלה הרלוונטיים להגיש נוהל אחיד להעברת מידע. הנוהל הזה יהווה את התשתית שלנו לחקיקה משותפת בכנסת. במסגרת הנוהל שיגובש, הוועדה מבקשת לעדכן את המשפחות בסטאטוס הטיפול, ולשתף במסקנות הביניים. יש לחדד את הנהלים לעובדים הסוציאליים בכלל הגופים שחלה עליהם חובת דיווח למשטרה, בהתאם לחוק העונשין על כל חשד להתעללות בקשיש או חסר ישע".