"לבחון את הוצאת מח"ש מהפרקליטות" | כל הפרטים על דו"ח מבקר המדינה

דו"ח הביקורת השנתי של מבקר המדינה הונח היום (שלישי) על שולחן הכנסת. הנושא המרכזי - ממצאי הביקורת בנושא הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים, המציגים לפני הגורמים האמונים על הטיפול בעבירות שוטרים שלושה אתגרים מרכזיים.

האתגר הראשון עניינו שאלת המבנה המערכתי-ארגוני המיטבי לטיפול בעבירות שוטרים בכל רמות החומרה - יש השפעות לשיוך המוסדי של הגופים הנמנים עם המערך, בדגש על השיוך של מח"ש לפרקליטות המדינה ושל מחלקת משמעת במשטרה לאגף משאבי אנוש של המשטרה ועל יכולתם להבטיח עצמאות תפקודית מלאה. מומלץ כי "היועצת המשפטית לממשלה תוביל עבודת מטה שבה ישתתפו כל גורמי המקצוע הרלוונטיים, לרבות נציגים ממשרד המשפטים ומהמשרד לביטחון לאומי".

במסגרת עבודת המטה מומלץ כי ייבחנו שיוכם המוסדי והכפיפות הארגונית של הגופים האמונים על הטיפול בתלונות ושל העומדים בראשם, וכי תתבצע השוואה בין מערך תפקודי זה לטיפול בתלונות נגד שוטרים ובין מודלים אחרים הקיימים במדינות העולם, של המערכים התפקודיים השונים לטיפול בתלונות נגד שוטרים, בדגש על הצורך בהבטחת טיפול כולל ומערכתי, יעיל ועצמאי שיבטיח טיפול אפקטיבי במערך חקירות השוטרים ובתלונות נגד שוטרים. מומלץ גם כי "ההמלצות שיתבססו על ממצאי הבחינה בנושא יובאו לפני השר לביטחון לאומי ושר המשפטים".

האתגר השני עניינו יכולותיה המבצעיות של מח"ש - בתחום זה נמצאו ליקויים מהותיים ובכללם הסמכויות שהוקנו בדין לאגף חקירות ומודיעין במח"ש לצורך מילוי תפקידו; הידע המקצועי והמיומנות של החוקרים; והמשאבים העומדים לרשות האגף ועובדיו. היבטים אלו משליכים על תפקודה של מח"ש כיחידה מבצעית, עצמאית ויוזמת.

האתגר השלישי עניינו יכולותיה של המשטרה לטפל במישור המשמעתי, הארגוני והפיקודי בכל המידע שמועבר אליה - נמצאו קשיים בקשרי הגומלין בין מח"ש למשטרה; היעדר הנחיות או קווים מנחים בנוגע לקבלת החלטה על ניתוב התיקים למסלולי טיפול שונים; תקופות השעיה ארוכות של שוטרים (כשנה וחצי בממוצע), שעלותן למשטרה הסתכמה ב-9.7 מיליוני ש"ח, וליקויים בהליכי הטיפול בעבירות משמעת של מתנדבים במשטרה.

שר המשפטים, השר לביטחון לאומי והיועצת המשפטית לממשלה נדרשים "לבחון, בשיתוף מח"ש והמשטרה, את הליקויים שהועלו בדו"ח זה ולפעול לתיקונם".

יתר פרקי הדו"ח מעלים על סדר היום הציבורי ממצאי ביקורת חשובים הנוגעים לרווחת הפרט, לילדים ולנוער, לתחומי מינהל וארגון, לפיקוח ולאכיפה, לתשתיות ולמשאבים לאומיים:

נבדקו הדו"חות הכספיים של מדינת ישראל ליום 31.12.21 תוך מיקוד במערכות המידע העומדות בבסיס הדו"חות הכספיים של ממשלת ישראל. מהביקורת עלה כי הגירעון החשבונאי של המדינה לשנת 2021 הסתכם בכ-135 מיליארד ש"ח ונכסי המדינה באותה שנה הסתכמו ב-800 מיליארד ש"ח. 

הביקורת בנושא השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ העלתה כי 1,149 ילדים מתחת לגיל 8 (מהם 474 ילדים מתחת לגיל 5) הוצאו למסגרות פנימייתיות במקום למשפחות אומנה בשנים 2016 - 2021, שלא בהתאם להנחיות, שבהן הוגדר שהגיל המזערי להוצאה למסגרת פנימייתית הוא 8 שנים; ול-87% מהילדים באומנה לא נקבעו תוכניות טיפול כנדרש בחוק.

בפרק בנושא אשפוז ילדים בבתי חולים הועלה כי בשנים 2009 עד 2020 עלה מספר הילדים בישראל בשיעור של כ-23%. עם זאת, בתקופה זו ירד מספר המיטות בתקן במחלקות הילדים ב-21: מ-1,089 מיטות בשנת 2009 ל-1,068 בשנת 2020.

בביקורת בנושא הטיפול הממשלתי בחוסר מעש בקרב צעירים בחברה הערבית עלה כי 30% מתושבי ישראל הצעירים הם מהחברה הערבית, ונכון לנובמבר 2021 היה מספר חסרי המעש בקרבם כ-22,000 גברים וכ-35,000 נשים; רמת הפשיעה בקרב אוכלוסיית הצעירים הערבים עלתה בשנים האחרונות בעקביות. המשמעות היא גידול של כ-6,000 תיקים פליליים בתקופה זו.

הדו"ח כולל פרק בעניין פעולות הממשלה בנושא הדיור לאוכלוסייה החרדית. בסוף שנת 2021 נאמדה אוכלוסיית ישראל בכ-9.45 מיליון בני אדם, מהם כ-1.2 מיליון (כ-13%) מהאוכלוסייה החרדית. מהביקורת עלה כי למול החלטת הממשלה לבנייתן של כ-200,000 יחידות דיור ובממוצע כ-10,000 יח"ד לשנה, מספר יחה"ד בתוכניות שהגישו משרד הבינוי והשיכון ורמ"י בשש השנים 2016 - 2021 היה כ-29,700 יח"ד.

בביקורת בנושא הקמת מתקני ספורט, תחזוקתם והפעלתם עלה כי באפריל 2022 אושרה תוכנית המתקנים הלאומית 2031 המיועדת לתקופה של כעשר שנים. תקציבה הוא 2.89 מיליארד ש"ח לכל התקופה למול פערים שמוערכים ב-14.9 מיליארד ש"ח.

הביקורת בנושא ענף החלב בישראל העלתה כי מחיר החלב הגולמי בישראל, הנאמד בכ-62.04 יורו למאה ק"ג חלב (כ-219 ש"ח), גבוה בשיעור של כ-24% ממחיר החלב הממוצע במדינות האיחוד האירופי, הנאמד בכ-50.17 יורו למאה ק"ג חלב (כ-177 ש"ח). 

בדו"ח זה הובאו גם ממצאים של ארבע מעקב בנושאים האלה: מערך ההדרכה בשירות המדינה; השימוש בחומרי הדברה בירקות ובפירות; התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה החקלאית; אכיפה בתחומי הגנת הסביבה. "בכוונתי להרחיב את היקף ביקורות המעקב ולשכלל את אופן ביצוען", ציין המבקר.

ממשטרת ישראל נמסר:

משטרת ישראל רואה בחומרה כל התנהגות חריגה שאינה עומדת בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות וערכי הארגון וכל אירוע מטופל בהתאם.

החלטות בדבר נקיטה בהליכים משמעתיים נגד שוטרים ומימוש הנחיות מח"ש בדבר העמדה לדין של שוטרים מבוצעות על פי הוראות החוק, פקודות המשטרה ונהליה.

נדגיש כי תיקים המתקבלים ממח"ש מנותבים להליך שפיטה או להמשך טיפול משמעתי ומועברים לערכאה המתאימה בהתאם למקרה. כל תיק נבחן ביסודיות ומתקבלת לגביו החלטה מוסמכת ומנומקת. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם למכלול השיקולים הרלוונטיים, לנסיבות ולחומר הראיות, כמקובל בקבלת החלטות משפטיות.

אשר לצמצום חופשות כפויות והשעיות נציין כי משטרת ישראל שואפת לצמצם את משכיהן. יודגש כי בכל הליך, בין אם מדובר בהליך פלילי או משמעתי, נשמרות זכויות השוטר כפי שנשמרות זכויות האזרח אך לא אחת נאלצים להמתין לסיום הליכים חיצוניים שאינם תלויים במשטרה. בנוסף, ישנם תיקים מורכבים אשר מטבע הדברים מצריכים בדיקה מעמיקה ורחבה יותר, דבר המאריך את משך הטיפול.