רה"מ נתניהו: "נוכחתם מלאת האור תישמר בהיכל ההנצחה לדורי דורות"

ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף היום (רביעי), בטקס הנחת אבן פינה להיכל זיכרון לנפגעי פעולות האיבה בהר הרצל.

נתניהו: "אבן הפינה, שאנחנו טומנים היום באדמת הר הרצל, היא תשתית לאתר זיכרון נוסף בארצנו הראויה, אבל זה אתר זיכרון בקנה מידה לאומי. לפני כמה שנים הקמנו לא רחוק מכאן את היכל הזיכרון לחללי מערכות ישראל ובעוד כמה שנים יעמוד כאן על תילו היכל ההנצחה לחללי פעולות האיבה.

אייבי ורועי, אני זוכר שהתאספנו כאן לפני שנים, נדמה לי שזה היה בסיום אחד מהטקסים, ואמרתם "הגיע הזמן שנקים כאן את היכל ההנצחה". שוחחנו על כך והבטחתי לכם שההיכל קום יקום, ואני נרגש מאוד היום - כי הוא קום יקום.

ראש עיריית ירושלים, ידידי משה ליאון, יהיה פה אתר נוסף שמפאר את הבירה שלנו, בכך שהיא משקפת במקומות כאלה את רוח העם. אנחנו מגשימים זאת יחד, על יסוד ההבנה שלמותם של קורבנות הטרור יש משמעות לאומית. חיילינו במדים נפלו על משמר המולדת, ואזרחינו בלא-מדים נפלו ביד אויב שמתנגד לעצם קיומינו במולדת. לצערי אני חייב להגיד את זה, גם העורף הוא חזית, חזית אזרחית.

172 שנים מפרידות בין החלל הראשון של פעולות האיבה, רבי אברהם שלמה זלמן צורף, שהיה ממחדשי היישוב היהודי בירושלים, לבין החלל האחרון לוסי די, שחייה וחיי בנותיה, מאיה ורינה, נגדעו בידי מחבלים נתעבים לפני פחות משבועיים בבקעת הירדן.

השנאה היא אותה שנאה, ההסתה היא אותה הסתה, אהבת הדמים היא אותה אהבת הדמים האכזרית, ובכל זאת יש הבדל תהומי בין אז להיום. בזכות עוצמתנו המדינית אנו באים חשבון עם כל מפגע, אנחנו הולמים בנחישות במחבלים הארורים וגם אל האחראים לרצח הנורא של נשות משפחת די נגיע, לא נרפא מכך.

ההבדל הגדול הוא שאז המרצחים התמודדו עם יישוב קטן שבקושי הצליח להגן על עצמו, והיום, אף על פי שהם גורעים מאיתנו ופוצעים אותנו ואנחנו קונים את חיינו בייסורים, אין ספק לגבי יכולתנו להדוף אותם.

פעם שאלת הקיום שלנו הייתה מוטלת בספק, היום - אינה מוטלת בספק. אבל המחיר כבד. אהוביי נפשכם נקרעו מכם, ומאז הכאב והגעגוע אינם מרפים. משפחה ומשפחה, כל אחת מהן, חלל נפער בביתה. משפחה משפחה וזכרונותיה, אבל כאן בכוונתינו לקבץ את כל הזיכרונות להיכל אחד.

הזיכרון המלכד יהיה מוטבע בקירות הבית וימחיש את עומק הערבות ההדדית בנינו. כי גם אם יש בנינו הבדלים של דעה והשקפה, לפני כל דבר אחר אנחנו אחים ואחיות. הטרור שפגע בכוונת מכוון בחפים מפשע לא הבחין, ואינו מבחין, בין חילוני ודתי, יהודי ולא יהודי, איש ימין ואיש שמאל. גורל אחד פקד את כולם. אנו זוכרים את כולם ואנו מתחייבים בשם כולם להיאבק בטרור עד חורמה.

אני רוצה לומר דבר נוסף, זיכרון הוא לא רק שם או תמונה, זיכרון הוא גם רוח, ערכים, זיכרון הוא חיים של משמעות. יגל יניב שנרצח לפני חודשיים עם אחיו הלל בפיגוע בחווארה כתב פתק קטן שנמצא לאחר מותו בין חפציו. בערב ראש השנה האחרון יגל רשם לעצמו: "לסיים מסכת, לכבד יותר את המשפחה, להתנדב יותר". אמם של הלל ויגל, אסתי יניב, הקליטה בליל הרצח הודעה לנוער ביישוב הר ברכה: "תכינו מרק ותחלקו לחיילים". איזו גדלות נפש, איזו חשיבה על האחר. ברגע הכואב מכל, שבו שני ילדייה מוטלים לפניה כשהם נטולי חיים, היא דואגת לחיילים.

אלפי חללי פעולות האיבה בשנות התחייה הלאומית אינם איתנו, אבל נוכחתם מלאת האור תישמר בהיכל ההנצחה לדורי דורות. כל מי שנמצא כאן, כל מי שתרם לכך תהיה לו זכות גדולה. אני רוצה לברך אתכם על כך ולומר לכם - זכר יקירנו יהיה נצור בלב האומה תמיד".

את הטקס הנחו רחל ואברהם פרנקל, הוריו של נפתלי פרנקל ז"ל שנחטף ונרצח עם חבריו גיל-עד שער ואייל יפרח, והשתתפו שר הרווחה יעקב מרגי, שר העבודה יואב בן צור, ר' הסגל צחי ברוורמן, ראש עיריית ירושלים משה ליאון, יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה אייבי מוזס ומשפחות שכולות.