שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

מי זה דוד מזרחי שהשמאל התלהב ממנו בהפגנה? גרושתו חושפת
noa magid17.4.23
"הפעיל האמיץ" קוראים לו בשמאל, אף מעלים אותו לנאום ומציגים אותו כמי ש"היה בעבר חלק מלה-פמיליה" והיום צועק "בושה" בהפגנות. גרושתו של דוד מזרחי חושפת, זה האיש שמהללים בתקשורת.
חופית שלום כתבה:
"שלשום בהפגנה בקפלן דוד מזרחי עלה לנאום..למי שמכיר קצת ומי שלא, יש לנו ילד משותף ואף הוזכרנו במילה בנאום "המרגש".. ואני פונה אישית לכל מי שעשה לייק באהדה, שיתוף, לכל מי שצפה שם ומחא כפיים, שפרסם או כתב על השראה והשינוי המבורך וכל המוסדות שנתנו לו במה כאיש חינוך שנים על גבי שנים..
דוד צעק שם בקול גדול ברמקול 'בושה'.
אבל הוא וכל מי שמעודד אדם כזה ויודע את האמת מאחריו, ביחד אתם הבושה הכי גדולה!! תגידו, שנים.. למה אף אחד לרגע לא קם ועשה רגע בדק בית לכל הבלוף הזה!?! כל העיתונאים שעשו עליו כתבות, מסגרות החינוך שנתנו לו במה מול ילדים, הפגנות.. אף אחד לא עצר ושאל את עצמו מה באמת עומד מאחריי הסיפור(כשמו הוא) של ה"שינוי" שעשה?! כי אני לא הרגשתי שום שינוי בשנים האלו..
תגידו לי איך קורה מצב כזה במדינה הדפוקה הזאת שחיית אדם קורא לעצמו איש חינוך ומרצה לילדים בו בזמן שאת הילד שלו הפקיר ונטש לכלבים עד היום??? פשוט תתביישו על העבודה הגרועה שלכם!!!! כי בזמן שמר מזרחי נואם ומרצה על שוויון, אהבה, זכויות ודברים שלא בכלל לא מכיר..
בשנים האלו אני זאת שנלחמתי וגידלתי את הילד שלנו לבד מגיל חודש ועד היום!! יודעים מה זה אומר לבד??? שאני לא יודעת מה זה עזרה במזונות 9 שנים.
לא יודעת מה זה היה לקבל עזרה מאביו למטרנה או צעצוע. אבל אני יודעת מה זה עיקולים מצד ג' שתופסים בערך פעם בשנה של כמה שקלים שאפשר לנגב איתם את הת**, זה כן.
ואיך הייתי צריכה לעבוד כמו חמורה בכמה עבודות בשביל לחיות בכבוד בתור אם יחידנית ולבד זה אומר לספור בשתי ידיים את הפעמים שדוד הגיע להסדרים לראות את בננו, ואך בלתי אפשרי בכלל לספור את כמות הפעמים שעמדתי עם הילד לחכות שם למפגש, כשנשבר לו בסוף הלב.. כי "המשיח" לא היה בא ואפילו לא דאג לטלפן.
ותבינו, שהפעם האחרונה שדוד נעלם לגמרי מחייו של הילד הייתה לפני 5 שנים!! 5 פאקינג שנים שגם לפני כן 3 שנים נעלם ברצף! אז תעשו חישוב לבד.
ויצא לי לשמוע בשנים האלו מאנשים שדוד סיפר להם על ניכור הורי כי זה בהחלט הכי נוח כשנשאלה השאלה, מה עם הילד... אבל לא מספיק דאגו ושאלו על הילד. והאמת היא שהתיק בביהמ"ש בכלל נסגר אז אחרי התנהלות מזעזעת של דוד מול הילד ומול הגורמים שניסו לחדש את הקשר ביניהם, עד שלבסוף הגיעו למסקנה שאביו פשוט לא רוצה בקשר, מונע קשר, נעלם, משקר ופוגע כך בילד קשה!! זה כל הסיפור.. מתועד ומתויק. מאז הילד גם לא שמע ממנו כלום..
אם הם יעברו במקביל ברחוב בספק אם יזהו אחד את השני.
ואני אספר לכם עוד סיפור קטן על "איש החינוך".. רק לפני שנתיים שכשהילד עלה לכיתה א', אדון דוד החליט שלילד שלנו גם לא מגיע חינוך.. טיפול.. כשהוא כבר נעלם ולא חלק מחייו. אך כל הפעם אותו הסרט לביהמ"ש ושוב פניתי בעזרת עו"ד יוסי נקר שעזר לי באהבה כל השנים בכל התהליך הקשה הזה עד שלבסוף העניקו לי לפני שנתיים קיבלתי אפוטרופסות בלעדית לחינוך ובריאות ויותר(!!) ורק כך רבותיי הצלחתי לרשום את הילד ב-31 לאוגוסט לכיתה א'..
ומי שקצת מבין, מי שקצת מכיר את המערכת בשביל שבכלל יסירו זכויות כאלו מהורה...גם יבין לבד את הקושי שעברנו מול האדם הזה עד אותו הרגע. איש חינוך?! השראה?!? שינוי??? פשוט עולם דפוק.
עכשיו רגע.. תגידו לי איך זה קורה במקביל לכך שאדון מזרחי מדלג לו בין הרצאה להרצאה לילדים? בתקשורת, זכה בכמה פרסים נהדרים, מענקים, נלחם במחאת הנכים..?! אה, אפרופו מחאת הנכים... אז הילד שלנו גם מאובחן על הרצף!!! ככה שבזמן שראיתם את אביו רק צועק בטלויזיה במחאת הנכים, ששיקר על השכירות והמזונות שקשה לו "לשלם" רק לא מזמן בכתבה ופשוט כל פעם נמצא איפה שיש מצלמה. אני זאת שתאכלס חוותה את הנכות ביום יום. שדואגת לטיפולים ונלחמת כמו לביאה בשביל להעניק לילד המיוחד שלי את הכל מהכל. אני והמשפחה שלי היינו שם תמיד. בשקט. לבד.
אבל נמאס לי לשתוק. ובאמת שזה רק קצה המזלג..אין כאן צדק. ואני לא ארחיב על הסיבה לגירושין שזה בכלל לא קשור לחוב אלא מזעזע בפני עצמו או על הרבה שקרים שרצים. אני רק יכולה להגיד שהוא אדם שקרן ורקוב מבפנים. עצוב לי שדוד מוגדר כאיש חינוך בתקשורת המביכה הזאת ובמוסדות חינוך.
תחשבו על זה, זה כל כך דפוק שמחר גם יכול להיות שהוא יגיע לביה"ס שהילד שלו לומד בו להרצות על אהבה, זכויות וערכים, תחשבו מה הילד הזה ירגיש בפנים בלב.. ומה גרם לי לשבור את השתיקה, שדוד צעק שם את חמשת הממי"ם ובא בביקורת רק לממשלה..
כשלדם מדמו הוא לא דאג בחיים לאף אחד מאלו.
מעון
מזון
מרפא
מורה
מלבוש
אבסורד!! בושה!!! ונכון שיש מה לתקן כאן, תמיד.
אך בימים הקשים שהיו לי בתחילת הדרך, אני לא מתביישת להגיד שהמדינה עזרה לי במעט אבל המעט הזה הוא פי מליון יותר מאביו.. שעמד רק לצעוק ברחובות ובאולמות בשביל הכפיים שלכם בזמן שאחרים נלחמים כאן את המלחמה האמיתית. את הילד שלי לא שומעים.. אז אין לי סיפור מספיק מרגש לכותרות.. נגיד סיפור על מישהו שהיה אוהד בית"ר ירושלים קיצוני ושנא ערבים עד שיום בהיר פגש ערבי במפעל תמרים ועבר מקיצון אחד לאחר..
רק שיותר נכון ומדויק לומר שהתרומות שנאספו עבור החוב שהיה בזמנו בוזבזו לא על החוב הגדול ולא על הילד ואחרי שראו מה עשה עם הכסף, זאת הסיבה שלא יכל להראות את פרצופו בטדי ופתאום "עשה שינוי" ו"עזב" מעצמו. דרך אגב, התרומות היו כמעט חצי שנה *אחרי* שעבד באותו מפעל תמרים במשך יומיים בבקעה.. מעניין למה בדיוק אחרי נפל לו האסימון והוא נזכר באותו ערבי.
אבל טוב... זה רק חלק מהשיעורי בית שאנשים צריכים לעשות כאן לפני שנותנים לנוכלים במות. באמת שאני שמחה בחלקי, במשפחה שזכיתי ובאנשים שהיו איתי בדרך וגם במה שעברתי ביחד עם הילד המהמם הזה. אבל נמאס לי לשתוק ולראות את זה שנים קורה מהצד.. כי זה חוסר צדק. ויש הרבה אנשים שכן מכירים את מה שכתבתי כאן, כתבים אנשי חינוך.. ועדיין נתנו לו במות..
השאלה שמעניינת זה למה?! שינוי? אג'נדה.. נשמע יותר כמו סיפור קיצוני שמשרת פשוט קומץ של אנשים שלא אכפת להם באמת מי הבן אדם. ומקווה שלהבא.. תעשו עבודה עיתונאית וחינוכית קצת יותר טובה אם כל כך אכפת לכם ממה שקורה כאן!! מהחינוך. מהזכויות. אם זה מי שמעמידים לנאום - אבוי לנו!!
2
תגובותנא שימרו על שפה נקייה אשר מכבדת אתכם
