מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את "חוק דרעי 2"

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) כשירותם של השרים וסגני השרי, של חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי כנסת. 63 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 55 שהתנגדו והיא תוחזר לוועדה המיוחדת להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

מוצע לקבוע שבית משפט, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, לא יידרש, במישרין או בעקיפין, לכל עניין הנוגע למינויו של שר או להעברה מכהונה של שר, למעט התקיימותן של הוראות סעיף 6 לחוק יסוד הממשלה במינוי.

עוד מוצע לקבוע שבעת כינון הממשלה רשאי ראש הסיעה הגדולה שאינה נמנית עם הסיעות שירכיבו את הממשלה לבקש שהכנסת תצביע על אישור של לא יותר מרבע ממספר השרים המיועדים, אם לדעתו יש ספק אם מתקיימים לגביהם תנאי הכשירות לפי סעיף 6 לחוק היסוד; אם החליטה הכנסת לאשר את בקשתו של ראש הסיעה הגדולה, לא יתמנה אותו אדם לשר גם אם הביעה הכנסת אמון בממשלה. מוצע גם שבצירוף שר לממשלה יהיה רשאים ארבעים חברי הכנסת לדרוש שראש הממשלה יודיע לכנסת אם מתקיימים לגבי השר תנאי הכשירות לפי הוראות סעיף 6 לחוק היסוד שפורטו בדרישה.

כן מוצע לקבוע שהכנסת תהיה רשאית בהחלטה של רוב חבריה להעביר שר מכהונתו, לפי המלצת ועדת הכנסת לפי דרישה של ארבעים חברי הכנסת לפחות; שר שהועבר מכהונתו כאמור לא יוכל להתמנות שוב לשר או לסגן שר במהלך כהונתה של אותה כנסת. לבסוף מוצע לקבוע שתנאי הכשירות שחלים על השרים יחולו גם על סגני השרים.

כמו כן מוצע לקבוע תנאי כשירות נוסף, לפיו לא יתמנה לשר מי שטרם מלאו לו 21 שנים.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מינוי שרים על ידי ראש הממשלה ובאישורה של הכנסת, כמו גם ההחלטה על העברתם מכהונה, הן פעולות והכרעות המצויות ב'ליבת הפעילות הדמוקרטית'. בהתאם לסמכותה, קבעה הרשות המכוננת הסדר שלילי, ובו רשימה סגורה של תנאים לכשירותם של שרים לכהן כחברים בממשלה. סוגית כהונת שרים בממשלה נדונה בפסיקה לאורך השנים, שהוסיפה תנאים נוספים על אלו שקבע הרשות המכוננת. וזאת במסגרת "הלכת דרעי-פנחסי" אשר גרמה לחוסר ודאות במילוי רצון הבוחר ולעתים אף להכפפת רצון הבוחר לשיקול דעתו של בית המשפט.

ניסיונות אחרים לתיקון הלכה זו בדרכים אחרות (לרבות התייחסות הרשות המכוננת להפסקת כהונת שר מחמת עבירה) לא צלחו. על כן נדרשה הרשות המכוננת להבהיר כי בעניין זהות שרים, מינויים והעברתם מכהונה, בית המשפט לא יבחן את אופן הפעלת שיקול הדעת של הגורם הממנה, הממונה או המאשר – במעשה או במחדל".