ח"כ מעוז: זוהי השחיתות המוסרית החמורה ביותר בגללה הציבור מצביע ימין ומקבל שמאל

יו"ר מפלגת נעם ח"כ אבי מעוז נאם במליאת הכנסת לרגל 'ציון המאבק הבינלאומי למאבק בשחיתות', והסביר מהי השחיתות החמורה ביותר.

"אכן המאבק בשחיתות הוא דבר חשוב מאין כמוהו", פתח ח"כ מעוז את נאומו. "ובמיוחד בתור מדינה יהודית מוטלת עלינו החובה לשאוף לכך שהמערכות הציבוריות של המדינה תהיינה נקיות עד כמה שיותר מכל היבט של שחיתות, בין אם בתחום הכספים וטובות ההנאה, בין אם בתחום מינויי מקורבים ובין אם באופנים אחרים. אבל יש שחיתות ויש שחיתות.

יש שחיתות ברמה הפרטית של אנשים שדואגים לעצמם, ומנצלים לשם כך את מעמדם ואת משאבי הציבור, כמו למשל אנשי ציבור שמקבלים מעטפות מתחת לשולחן, אנשי מערכת אכיפת הצדק שמסדרים לעצמם מענקים מפליגים ופנסיות עצומות, ועוד כיוצא בזה. זה ודאי דבר לא תקין שצריך להילחם בו על פי החוק וללא משוא פנים. גם כאשר העבריינים שייכים לאיזושהי אליטה, שנוהגת להשחיר ולהכפיש את מי שאינו מהקליקה שלה על זוטות, אבל מכבסת ומלבינה עבירות חמורות של האנ"ש שלה.

אבל יש שחיתות ציבורית, לא במובן המצומצם של שחיתות של אנשי ציבור, אלא שחיתות שבה גורמים מתחומים ציבוריים שונים מנצלים את כוחם ואת מעמדם בכדי להשפיע באופן לא מוסרי ולא דמוקרטי על דרכה ועל כיוונה של המדינה. זוהי השחיתות המוסרית החמורה באמת. כך, כאשר לאורך יותר מארבעים שנה הציבור הישראלי מצביע ימין ומקבל שמאל, בגלל שבעיני גורמים לא נבחרים, שמושפעים בצורה אינטנסיבית לאורך השנים מאג'נדות שונות, לא מצאה חן העובדה שהתרחש מהפך בשדה הפוליטי כאשר בגין עלה לשלטון, והם החליטו לאיין עד כמה שהם יכולים את כוחו של הימין לשלוט. כך, כאשר נוצרת שכבה רחבה של פקידות בכירה בכל משרדי הממשלה, שלא רואה את עצמה מחויבת למדיניות של נבחרי הציבור, אלא אך ורק לעולם ערכים ליברלי ונאור לכאורה, שמקובל בקרב אליטות השמאל הרדיקלי. כך כאשר שופטי בית המשפט העליון בהובלת אהרן ברק מבצעים הפיכה שיפוטית, שמטרתה לסכל את רצון העם ואת הדמוקרטיה הישראלית, ולהשליט את הרשות השופטת כרשות שלטונית מעל הרשויות האחרות, המחוקקת והמבצעת, שבהן חברים נבחרי הציבור. כך, כאשר פקידי מערכת החינוך מבצעים הסתרה עמוקה וארוכת שנים, עד למצב שבו להורים אין מושג מה מתרחש בתוך כתלי בתי הספר, ולאיזה תכנים וערכים נחשפים ילדיהם. כך כמובן, כאשר מתבצעת הפיכה שלטונית על ידי תפירת תיקים לראש ממשלה מכהן, וכאשר נבחרי ציבור מקימים ממשלת שמאל במרמה ובהפרת אמונים בניגוד גמור לרצון הבוחרים שבחרו בהם.

אני רוצה לתת דוגמה אחת לשחיתות שכזאת. בשבוע שעבר, בכתבה מקיפה עליי, התראיינה עו"ד טליה ששון וסיפרה על תקופת עבודתי כמנכ"ל משרד השיכון ועל פעולותיי למען ההתיישבות ברחבי הארץ. ששון, שעבדה שנים רבות בפרקליטות המדינה, נתבקשה על ידי ראש הממשלה המנוח אריאל שרון, כאשר הוא היה כבר עמוק בתהליך ההמרה הערכי שלו ביחס להתיישבות, לחבר דו"ח בעניין מה שכונה 'המאחזים הבלתי מורשים', שהוקמו על ידי זרועות של הממשלה. ששון אכן מילאה את מה שהיה מצופה ממנה והפיקה דו"ח מגמתי ומוטה, חדור בשנאת ההתיישבות וברצון לפגוע בה.

מה שטליה ששון העלימה מהציבור, היה עמדות השמאל הקיצוני שדגלה בהן, מה שהוכח לימים כאשר התמודדה בבחירות לכנסת מטעם רשימת מרצ, וכאשר הגיעה לתפקיד יושבת ראש המועצה הציבורית של הקרן לישראל חדשה, ארגון שמאל רדיקלי שבארבעים השנים האחרונות משקיע מאות מילוני שקלים בניסיון לפגוע בכל דבר שקשור לזהותה היהודית של מדינת ישראל ולהפוך אותה למדינת כל אזרחיה. בעקבות הדו"ח הזה אני זומנתי לחקירה ביאח"ה, חקירה שכל כולה הייתה פוליטית, עד כדי כך, שלחוקרים לא היה מושג בכלל בנושא שלשמו זומנתי. זו שחיתות ציבורית מהדרגה החמורה ביותר, שעליה אנשים כמו טליה ששון אמורים לעמוד לדין. המאבק בשחיתות הציבורית הזאת צריך לעמוד בראש המאבק בשחיתות. וכך בע"ה נעשה".