יום המודעות הבינלאומי: כל מה שחשוב לדעת על לידת פגים בישראל

לרגל יום הפג הבינלאומי, המצוין בכל שנה ב-17 בנובמבר, ארגון המיילדות בישראל, מגיש עובדות מעודכנות של מיילדות מהשטח אשר מובילות את תהליך הלידה המוקדמת והתמודדות ההורים עם הטיפול בפג.

ראשית חשוב לדעת שפג הוא תינוק שנולד לפני השבוע ה-37 של ההיריון כאשר לידה רגילה מתרחשת לרוב סביב השבוע ה-40 של ההיריון.

בעולם, אחד מכל 10 תינוקות נולד פג ומדי שנה נולדים ברחבי הגלובוס כ-15 מיליון פגים. בישראל על פי נתוני משרד הבריאות אחד מתוך 14 הריונות מסתיים בלידה מוקדמת.

לידת פג מתרחשת מסיבות רבות שרק חלקן ידועות וביניהן היסטוריה מיילדותית. למשל אם שילדה פג בעבר, נמצאת בסיכון גבוה יותר ללידה מוקדמת נוספת בהריון הבא. גורמים נוספים הם הריון מרובה עוברים, הפרעות בחלל הרחם או בצוואר הרחם וכן מחלות כרוניות כמו למשל סוכרת טרום הריונית, לחץ דם גבוה, אסטמה או מחלות כליות ולב.

גם סגנון חיים יכול להשפיע על הסיכון ללידת פג במיוחד גורמים כמו עישון, צריכת אלכוהול או סמים, תת משקל או עודף משקל של האישה בשלב הכניסה להריון. זו אחת הסיבות שחיוני להיגמל מעישון ולהימנע לחלוטין מצריכה של סמים ואלכוהול בהריון.

נשים בהריון הנמצאות בחשד להתפתחות לידה מוקדמת ימצאו תחת השגחה של מיילדת בחדר לידה. המיילדת שעוברת בכל שנתיים הכשרה של החייאת יילוד הכוללת התייחסות ללידת פג, מנטרת את מצב האם והעובר באופן רציף. המיילדת תדאג גם לארגון הציוד הייחודי הנצרך לתמיכה בתינוק פג, בהתאם לשבוע הלידה. במידה ואכן תתרחש לידה מוקדמת היא תזמן את צוות היחידה לטיפול נמרץ יילודים (פגייה) ותדאג להוביל את הלידה באופן המותאם ללידת פג ,שהיא מעט שונה מלידת תינוק במועד וכוללת ניהול מאוד עדין של העובר וביצוע ניתוק מושהה של חבל הטבור במידה והמצב מאפשר, וזאת במטרה למנוע סיבוכי פגות.

פג נמצא בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה, תלוי בשבוע הלידה, ולכן זקוק לטיפול מיוחד ואשפוז במשך שבועות או חודשים ביחידה לטיפול נמרץ יילודים (פגייה). על מנת להפחית תחלואה נשימתית, נשים בסיכון ללידה מוקדמת מקבלות זריקה להבשלת ריאות העובר על פי שיקול דעת רפואי.

בקרב פגים שנולדו לפני השבוע ה-28 ובמשקל שנמוך מ-1,500 גרם, קיים סיכון ממשי לסיבוכים חמורים יותר ולכן נעשים מאמצים רבים לשמור על ההיריון עד כמה שאפשר, כשכל יום שהעובר ברחם הוא בעל משמעות ליכולת ההתמודדות שלו עם החיים מחוץ לרחם.

לפגים שנולדו מעל 34 שבועות לרוב יש התמודדות טובה יותר עם החיים החוץ רחמיים, ובשבועות 35-36 אפילו ניתן ורצוי להורים ליהנות ממגע עור לעור בחדר לידה כמובן תלוי במצבו של הילוד. בשבועות מוקדמים יותר הורים לפגים ייהנו ממגע עור לעור בשיטת הקנגורו בה גם פגים קטנים נהנים ממגע ישיר עם ההורים דבר שהוכח שתורם לשיפור במצבם.

חשוב לדעת, לידת פג היא אתגר לא פשוט להורים. לידה מוקדמת היא לרוב אירוע בלתי צפוי וככזה הוא מעורר את הצורך לגייס כוחות ומשאבים להתמודדות. ככל שהפג צעיר יותר, משך האשפוז הצפוי לרוב ארוך יותר ונדרשת תמיכה רגשית ופיזית בהורים על מנת להקל את ההתמודדות עם האתגרים הצפויים.

בימים אלו מקדם ארגון המיילדות בישראל, מודל ליווי הריון רציף על ידי מילדת ביחד עם משרד הבריאות, קופות החולים והאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, תוך שימת דגש על מימוש זכויות רפואיות ויצירת פרוטוקול אישי, עבור כל אישה במהלך כל ההיריון ולא רק ברגע השיא של הלידה. מחקרים מדעיים הוכיחו כי ליווי הריון רציף על ידי מיילדת יכול להקטין את הסיכון של לידה מוקדמת. יתרה מכך, בשלב יישום המודל, במהלך המפגשים בין המיילדת לאישה ההרה, המיילדת גם תוכל לאתר סימנים המעידים על כך שמתעורר סיכון ללידה מוקדמת ולהפנות אותה להמשך טיפול.

בארגון המיילדות פועלים בין היתר לשינוי התקינה של המיילדות בחדרי הלידה בארץ ליחס של מיילדת לכל יולדת כמקובל במדינות מפותחות במטרה לשפר את המצב היום בארץ שבו כל מיילדת מטפלת ב-3-4 יולדות במקביל. במיוחד לאור שיעורי הפריון הגבוהים בישראל העומדים על 3.05 לידות לכל משפחה עם כ-180,000 תינוקות בשנה. אשה אשר חווה לידה מוקדמת עוברת טלטלה רגשית משמעותית הנובעת הן מגורם ההפתעה כאשר לא הייתה כלל מוכנה לזה והן מבחינת ההשלכות המשמעותיות של לידת פג. יולדת כזו זקוקה למיילדת צמודה שתוכל לענות על הצרכים הפיזיים והרגשיים, כך שהמודל של מיילדת לכל יולדת, לצד שינוי התקינה יוכלו לתת מענה גם בתקופה הזו.