כך יוכלו לדעת אם ומתי צפויה רעידת אדמה באזורכם

צוות חוקרים מאוניברסיטת אריאל וממו"פ מזרח, בדקו האם ניתן לחזות רעידות אדמה חזקות, עד 48 שעות לפני התרחשותם, באמצעות למידת השינויים בצפיפות מטען האלקטרונים ביונוספירה. התוצאות דיי מפתיעות.

המחלוקת בנוגע ליכולת ממשית ואמינה לחזות רעידות אדמה עדיין נותרה משמעותית. היכולת לחזות היכן ומתי צפוי להתרחש אסון טבע כגון רעידת אדמה באזור ובזמן מסוים, עדיין מהווה משימה מאתגרת עבור מחקר העוסק בהתראה מוקדמת וחיזוי רעידות אדמה. לפיכך, מדענים כיום חוקרים בהדרגה שימוש בטכניקות ניתוח מערכות מרובות משתנים מתחומי כריית נתונים או למידת מכונה על מנת לבחון התרחשויות עתידיות של אירועי רעידות אדמה על בסיס אירועיי עבר.

סממנים מקדימים לרעידות אדמה חזקות יכולים להופיע לא רק בתת-הקרקע אלא גם בשכבות שונות באטמוספירה*. טכנולוגיות חישה מרחוק מתקדמות הפכו לכלי רב ערך לניתור של סממנים מוקדמים מאזורים שבהם שדה המאמצים והמעוותים בתת-הקרקע הולך ומצטבר עמוק בקרום כדור הארץ, הקשורים ככל הנראה לאירועי רעידות אדמה חזקות. על ידי ניטור אותות לווייני GPS הנקלטים בקרקע, ניתן לחשב מניחות האות המתפשט ביונוספרה, את צפיפות מטען האלקטרונים הכוללת באותה שכבה. ניתור רציף של פרמטר זה יכול לשמש כסממן מקדים לרעידות אדמה, שכן ישנה סבירות שהוא מושפע משדות אלקטרומגנטים או מגלי לחץ הנוצרים מספר שעות לפני התרחשות הרעידה.

במאמר זה, הציגו חוקרי אונ' אריאל תוצאות חדשות תוך יישום טכניקת למידת מכונה המיושמת עם נתוני מפות גלובליות של צפיפות מטען האלקטרונים ביונוספירה, כדי להעריך סממנים מקדימים פוטנציאליים לרעידות אדמה אשר התרחשו ב-20 שנים האחרונות, המתבטאים כהפרעות בצפיפות מטען האלקטרונים מעל אזור הרעידות. תוצאות המחקר מצביעות על כך שעבור רעידות אדמה גדולות (> 6 Mw), ניתן לקבוע בהסתברות של 85.7% מתי לא תתרחש רעידת אדמה ב-48 שעות קדימה ובהסתברות של 80% מתי אכן תתרחש רעידת אדמה מעל אזור מסוים, כאשר לומדים את השינויים בצפיפות מטען האלקטרונים ביונוספירה.

המחקר נעשה בראשותם של ד"ר יובל ראובני חוקר ומרצה מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת אריאל וחוקר בכיר במו"פ מזרח, ד"ר לי-עד גוטליב מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת אריאל, ד״ר נמרוד ענבר מהמחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל וחוקר במו״פ מזרח, והדוקטורנט סעיד אסאלי מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת אריאל. כמו כן המחקר מומן ע״י משרד התשתיות והאנרגיה והקרן הישראלית למדע.