ח''כ דיסטל חשפה: השרה מיכאלי ביקשה ממני להסיר הצעת חוק חשובה לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

ח''כ גלית דיסטל חשפה כי השרה מירב מיכאלי ביקשה ממנה להסיר הצעת חוק למען נפגעי תקיפה מינית.

דיסטל: "פתאום היא החמיאה לי על הנעליים. כמעט שנה אנחנו נמצאות באותה מליאה בכנסת ולא מחליפות מילה ואז פתאום בתור לקפה, היא אומרת לי שלום ואז מחמיאה לי על הנעליים. סתם נעליים. הכי סתם שיש לי בארון. זה היה מוזר אבל רק לרגע. כי אחרי המחמאה הגיעה הבקשה - תעשי טובה ואל תקדמי את הצעת החוק שלך.

הצעת החוק שלי נגעה לנפגעות תקיפה מינית ואונס. הצעת חוק חשובה, למעשה היא בעצמה יזמה אותה בכנסות הקודמות, כשהיא הייתה באופוזיציה. אבל עכשיו היא בקואליציה, עכשיו היא כבר בליגה של הגדולים, עכשיו היא כבר שרה שנתונה למשמעת קואליציונית והכסא חשוב יותר מהכל, כולל נפגעות תקיפה מינית.

וכך יצא שכבוד השרה מרב מיכאלי עמדה מולי וביקשה נורא יפה להסיר מהשולחן הצעת חוק שכל מהותה היא עזרה קריטית וחשובה לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, כי אם ההצעה הזאת תעלה היא תצביע נגד ואם היא תצביע נגד אז התדמית תפגע. והיו לה אלטרנטיבות - הפמיניסטית הגדולה יכלה לעמוד מול גברברי הקואליציה ולומר להם שהשמיים לא יפלו אם החוק החשוב הזה יעבור גם כשהוא בא מהאופוזיציה. אני יודעת שזה אפשרי כי זה מה שנשות הליכוד עשו אחרי החוק הפורנזי של נפגעות אונס. הודענו רשמית שמעכשיו קודם כל רווחת נשים. אבל היא נכנעה מראש ובחרה באופציה הקלה - לעזאזל הנשים והסבל, העיקר התדמית והכסא.

אני בכלל לא אתפלא אם שעתיים אחר כך היא טיקטקה איזה טקטוק "על נפגעות ונפגעים." לשמר את התדמית כלפי חוץ ולפעול נגד נשים כשאף אחד לא רואה- זוהי כל מהותה. פוזה ריקה ופוטוגנית להפליא. שפה חדשה היא המציאה אבל להצביע בעד חוק שמאריך את תקופת ההתיישנות לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית - זה לא.

אנחנו מדברים על אותה גברת שהצטלמה בזעזוע מזוייף ונפלא כשפרשיית הסוהרות הגיעה לאוזניה (באיחור של כמה שנים) אבל כשהיא התבקשה להרים אצבע עבור וועדת חקירה על הסרסור הפושע של נשים צעירות עבור אסירים בטחוניים - היא הפכה לנוכחת נפקדת. יצאה מהמליאה בנון שאלאנס רגע לפני ההצבעה והורתה לחברות הסיעה שנשארו להצביע נגד. אנחנו מדברים על נציגת הפמיניזם האולטימטיבית שרכשה תינוק מרחם להשכיר. וזה בלי להזכיר במילה את משפט ההתעמרות שלה בעובדת. מירב מיכאלי היא תופעה מוזרה, מאוד. השרה הכושלת שבשנה אחת הפכה את התחבורה בישראל לבלתי אפשרית, שהתעמרה בשכבות החלשות על הדרך רצה על הטיקט הפמיניסטי שנים. זה הדבר היחיד שמציל אותה. אבל במאני טיים אין שם כלום. לא דאגה ולא אמת. עזבו את זה שהיא אשת ביצוע איומה שגרמה לישראלים לחשוב שחמור הוא האופציה הכי ריאלית לתחבורה. היא גם לא באמת פמיניסטית. סתם אופורטוניסטית בינונית וצינית להחריד שמדברת נורא נורא מוזר".