דגל ישראל השנה גם במחאה נגד בנט עם מסר ברור: לא תחריב אותנו!

אני לא יודע איך אתם מרגישים, אבל זו היתה ההרגשה שלי כשהחלפתי את דגל ישראל המתנוסס דרך קבע על מרפסת ביתי. הרגשה של מחאה נגד ממשלת ישראל. לא יאמן שאני כותב זאת, אבל את ההרגשה אי אפשר להסתיר.

דגל ישראל שלי מסמל תמיד גאווה. הוא מסמל עוצמה. הוא מציג לאוייבים שלנו מפנים, שהעם היהודי חזק ואינו חושש להמשיך בדרכו, גם אם מדובר בדרך ארוכה.

אלא שהפעם דגל ישראל המתנוסס על מרפסת ביתי ושני הדגלים משני צידי הרכב שלי, מרגישים לי אחרת. ״לא תנצח אותנו בנט״ - זה המשפט שהרגשתי עם הנפת דגלי הכחול-לבן. הרגשתי שהדגל הזה, גם נגדו. נגד ההתנהלות המסוכנת שלו. נגד ההרס והחורבן. רוצה לומר, מר בנט, לא תצליח לפגוע במדינה היהודית. תעשה נזקים, אבל בסוף אנחנו ננצח.

לתומי חשבתי שזו ההרגשה האישית שלי, אבל אז גיליתי קריאות ברשת לתלות דגלים בכל מקום כדי ״שבנט יראה״. לא נתפס.

יום העצמאות של ישראל מרגיש לי כעוצמה מצד אחד ומנגד מחאה גדולה נגד מהרסייך ומחריבייך שממך יצאו. שאותנו שיקרו וגנבו.

האירוע הערבי הכוחני בכפר מסריק הוא איתות לבאות. הוא נולד רק בגלל נפתלי בנט, שכעת מעוניין למסור את המקום הקדוש ביותר לעם היהודי - הר הבית, לשליטת ירדן.

זה אותו בנט שהבטיח להיות ימינה מהליכוד. זה אותו בנט שחתם אצלי באולפן בערוץ 20 (14 כיום) על מסמך שמחייב אותו שלא להסתמך על ממשלה עם מנסור עבאס ורע״מ והבטחה חתומה שלפיד לא יהיה ראש ממשלה, גם לא ברוטציה. כאשר הוא חתם, הוא ידע שהוא משקר לכולנו. הוא כבר היה סגור עם עבאס ולפיד.

זה אותו בנט שגירש יהודים מאביתר ועבד עליהם עם עוד הסכם שקרי. זה אותו בנט שגירש יהודים מחומש והורס את המקום. זה אותו בנט שהחזיר לכאן את הפיגועים והעלה אותם לרמת דאעש. זה אותו בנט שנתן ידו לפגיעה בכבוד רבני ישראל, ברבנות, במוסד הנישואין, הכשרות והגיור. זה בנט שרוצה כאן מדינת כל אזרחיה, מדינה מתבוללת. זה בנט שלא רוצה מדינה יהודית. אלה לא סיסמאות. אלה עובדות. כך האיש המסוכן פועל.

דגל ישראל ביום העצמאות ה-74 הוא קודם כל דגל נגד נפתלי בנט. מי שמכהן בתפקיד ראש ממשלת ישראל.