פיצח את השיטה – הקבלן ניר נווה הצליח לקצר את זמני הבנייה - 0404
פיצח את השיטה – הקבלן ניר נווה הצליח לקצר את זמני הבנייה מיכל אביב

פיצח את השיטה – הקבלן ניר נווה הצליח לקצר את זמני הבנייה

ניר נווה הוא מהנדס וקבלן בניין עם גישה וחזון ייחודיים שעושה הכול קצת אחרת – מנכ"ל "נ. נווה חברה לבנייה פיתח שיטת בנייה מתקדמת,  הנעזרת בתוכנה שפיתח לניהול פרויקטי בנייה, וגם בניהול ויחסי אנוש הרמוניים, מוקד ותמיכת שירות לקוחות – שהובילו לקיצור בזמני הבנייה ומסירת מפתחות לפני הזמן

קבלן הבניין, ניר נווה, מהנדס בהכשרתו, מייסד ובעלים של חברת "נ. נווה חברה לבנייה", הגה שיטת ניהול יחודית ומתקדמת משלו, אשר בעקבותיה פיתח בשיתוף עם מומחי IT, תוכנה ומספר אפליקציות אשר מאפשרות לו לנהל את הפרוייקטים של החברה בהתאם לתפיסת עולמו ולשיטה הניהולית החדשנית שלו.  נווה הוא קבלן מסוג אחר אשר הרמוניה, יחסי אנוש, שיטתיות וסדר חשובים לו מאוד וכך הוא מנהל את כל הפרויקטים, החברה, העובדים ואפילו נציגי ההורים אותם הוא מוביל כיו"ר וועד ההורים, בבית הספר (בכפר סירקין) בו לומדים ילדיו.

אבולוציה בתפיסת הניהול ואופן ביצוע הבנייה

כיצד החל השינוי וגיבוש שיטת הניהול החדשה שלך?

"לאורך הלימודים לתואר שני במינהל עסקים והעבודה בשטח החלה להתגבש אצלי תפיסת העולם הנוגעת לאופן הביצוע של בניית בניינים. הבנתי שבתחום הבניה אין שיטות עבודה וניהול כמו שיש בתעשיות אחרות, וראיתי בכך בעיה גדולה. אם בהיי-טק ובתעשיות הצומחות ביותר יש כל הזמן התקדמות, נהלים, בקרה, ניהול סיכונים ושיטות כלכליות לצד שיטות להגברת הפיריון יחד עם פיתוח תוכנות וכלים לייעול העבודה, מניעת תקלות, התלמדות ולימוד מתמשכים, אין סיבה שלפחות חלק מהנושאים האלה לא ישולבו גם בענף הבנייה.

במהלך שנת 2006 החלטתי להקים עסק בתור קבלן מבצע עם אג'נדה ברורה, לבנות חברה קבלנית, שהיום שמה נ. נווה, שתהיה מבוססת על שיטת בנייה וניהול ברורה וחיה שכוללת גם יחסי אנוש מצויינים הן בכל רמות החברה – החל מעובדים פשוטים ועד לניהול הבכיר, והן כלפי הלקוחות שמורגלים כבר בשירות מתקדם מתחומים אחרים בחייהם.

לתפיסתי, רק כך ניתן לבנות בתים ראויים לאנשים שמשלמים את מיטב כספם על בית חלומותיהם." אומר ניר נווה.

מהי שיטת בנייה וניהול ברורה וחיה?

"כשאני מדבר על שיטת ניהול חיה, אני מתכוון לכך שמתווספים בכל יום נהלים ואופני עבודה חדשים ומשתנים אחרים. זו שיטה ניהולית שמייעלת ומשבחת את העבודה ובמקביל גם הופכת אותה לנעימה יותר, כאשר אנו מדברים על אנשים.

הקמתי את חברת נ. נווה חברה לבנייה, המבצעת פרוייקטים אזרחיים ציבוריים ברוח החזון הזה, תחילה בניתי בעיקר וילות, אבל רציתי תמיד לבנות בתים רגילים לאנשים רגילים, בצורה מיוחדת. זה חלק מחזון גדול יותר שלי, במהלך שנת 2010 החברה החלה לבנות פרויקטים גם בתחום הבנייה הרוויה וכיום אנו בונים מספר פרויקטים במקביל של בנייני מגורים, אבל בסטנדרט של וילות". מסביר ניר נווה.

מהי בעצם תפיסת ההרמוניה שאתה מוביל בניהול שלך?

"הנקודות המרכזיות שאני דבק בהן הן שיתוף פעולה, שביעות רצון של העובד, תחושת שייכות לעבודתו ומערכת יחסים תקינה, מבחינתי הן הבסיס האמיתי לבניית בניין עם מספר תקלות קטן ככל האפשר. כי בסופו של דבר מי שבונה את הבניין אלו אנשים. כשהכול עובד טוב יחד זה יוצר תוצרים מצויינים ושביעות רצון של כל הצדדים.

אני מאוד משקיע ביחס ובתגמולים לעובדים, אני לוקח על עצמי את מלוא תשלומי העובד הנדרשים בביטוח המנהלים. החברה חוסכת לכל עובד את סכומי הכסף שהיה אמור להפריש לביטוח. זה המס שאני משלם על עובדים מרוצים וכדי להיות מעסיק שרואה באמת את העובד. למרות שקבלנים רבים נפלו בשנים האחרונות וחייבים להיות מציאותיים, את המס הזה אני הכי אוהב לשלם כי אני מאמין שאפשר להרוויח כסף גם אם אחרים מרוויחים, במיוחד העובדים שלי, זה מחייב אותי להתאמץ יותר, להיות יצירתי ולדאוג לניהול "סופר" מחושב ותקין אבל זה שווה הכול". אומר ניר נווה, מנכ"ל "נ. נווה – חברה לבנייה"

לתפיסתו של נווה, גם הלקוחות וגם העובדים לפני הכל הם בני אדם, כמוהו. בענף הבנייה הוא נתפס כקבלן מסוג חדש, גם בשל היותו מהנדס מוסמך וגם באופן המפתיע שבו מנהל נווה את החברה שלו, את היחס האמיתי שהוא מעניק לעבודה עצמה, שנתפסת על ידו כערך מוסרי, ובדרך שבה הוא תופס את הדיירים הגרים במבנים שבנה, גם אם הם אינם לקוחות ישירים שלו. את אותו יחס הוא מעניק לכולם בין אם הם עובדים, ספקים או לקוחות. לתפיסתו כבני אדם כולנו שווים, עם זאת לכל אחד יש תפקיד ועליו לעשותו על הצד הטוב ביותר.

"העובדים שלי חשובים לי מאוד", מסביר נווה, "זה לא באמת משנה מה המקצוע שלהם ומאיפה הגיעו, בעיני אין הבדל בין אנשים מכל סוג שהוא. וזה נכון גם לדרך שבה אני מכנה אותם. בבנייה יש מונח כזה שקוראים לו פועלים, אבל מבחינתי העובדים שעובדים בחברה שלי, הם לא פועלים שלי, הם עובדים יחד איתי, אנחנו צועדים בדרך יחד ואני קורא להם עובדים ולא פועלים."

ניר נווה, יליד רמת גן, נשוי לשרון ואב לשתי בנות שיר ורון ולאדם התינוק, מתגורר בכפר סירקין, הוא דור שני למשפחת קבלנים. בצעירותו היה חבר בתנועת הצופים, שירת במסגרת גרעין נח"ל בקיבוצים קטורה ונאות מרדכי ולאחר מכן המשיך ללימודים במכללת אריאל, שהפכה לימים אוניברסיטת אריאל, שם למד הנדסה אזרחית. לאחר לימודיו החל לעבוד בתור מהנדס ביצוע בחברות בנייה, כאשר במקביל השלים את הלימודים לתואר שני במנהל עסקים.

נווה לא שוקט על שמריו, על אף שהוא מנהל חברה עם עשרות עובדים ומפקח על מספר פרוייקטים בתחום הבנייה במקביל, נווה נכנס לשנתו השלישית כיו"ר וועד ההורים בבית הספר כצנלסון בכפר סירקין בו לומדות בנותיו, גם שם הוא לוקח חלק פעיל הכולל ליווי התכנון והביצוע של פרוייקט הבנייה החדשה והרחבת בית הספר. ומנצח על פעילות הוועד והקשר עם הנהלת בית הספר והמורים.

מהו בעצם השינוי שהנהגת בשיטות העבודה, האבולוציה עליה אתה מדבר?

"מתוך הניסיון האישי שלי, שיחות עם קולגות ובעיות שאנשי ואני נתקלו בהן בשטח ולאורך הדרך, הרגשתי שיש בתהליכי בנייה מרחב משמעותי של 'שטח אפור', שאפשר לנסות לסדר ולארגן אותו בצורה טובה יותר. בנוסף אני רואה הרבה פעמים חוסר יעילות בתהליכים ושיטות מסויימים ויש המון חלקים למשוואה, אפילו העובדה שיש עובדים ממגוון תרבויות ושפות שונות בכל אתרי הבנייה בארץ."

"במקביל יש עולם שלם של שיטות ניהול שמיושמות בהצלחה בענפים פיננסים וחברות גלובליות וישנו כמובן הערך המוסף שמביא איתו עולם ההיי-טק והמהפכה המחשובית וחשבתי שכדאי לנסות ולהתחיל לייצר פתרונות שונים שמותאמים לכל הידע והתחומים שיש סביבנו. אני חייב לציים שברמת שיטות הבנייה אין ממש "מילון לעובד הפשוט" או "הנחיות למנהלים" ואין אפליקציה בסמארטפון לניהול אתר הבנייה, ואפילו שירות לקוחות זה לא משהו שממש חשבו שצריך אצלנו בענף, אבל למה לא בעצם?

ככל שידוע לי, אנחנו החברה הקבלנית היחידה בישראל המעמידה לרשות הדיירים מענה אנושי למקרים של ליקויי בנייה ותקלות. זה נראה כל כך בסיסי במציאות הישראלית שבה יש לכל חברה שירות לקוחות, אבל בענף הבנייה, לאף קבלן, ככל שידוע לי, אין מענה כזה, אני קורא לקולגות שלי להרים את הכפפה ולהפוך את זה לסטנדרט. כחברה קבלנית אנחנו עובדים עבור יזמים שהם אלו שמוכרים את הדירות לדיירים ולאחר סיום הפרוייקט, לקבלן המבצע אין קשר עם הדיירים, ואת הבעיות הם מפנים ליזם, שבד"כ, יש לציין, כבר נמצא בפרוייקט אחר.

במקרים בהם יש איזשהו מענה לדיירים שמתלוננים על ליקויים ותקלות, מדובר במענה אנושי מוגבל, שאינו מתועד ומנוהל בצורה מסודרת. בפועל, דברים אינם מטופלים, עד שבעיות קטנות הופכות לגדולות, עם הרבה חוסר סדר ותסכול גדול מצד הדיירים. הבנתי שרק אם אנחנו, כחברה קבלנית, נעמיד מערך שירות לקוחות מסודר, עם מערכת פניות ועובדים שיעברו בין הדירות ויטפלו בתקלות כמו רטיבות וסדקים, נחסוך חוליה אחת בשרשרת שהיא היזם.

כך, נוכל להוריד את הבעיה מהראש של היזם וניתן מענה ישירות לדיירים. המשמעות היא קיצור זמן הטיפול בפנייה כי ממילא הפנייה היתה מועברת אלינו מהיזם. במקביל, מערכת הפניות דואגת לכך שכל בעיה מתוארכת ומתוזמנת לטיפול ובסופו של דבר מטופלת. מערכת הפניות היא חלק מתוכנה שפיתחתי שלמעשה מסייעת לנו לנהל את כל המערך כולל דיירים, בזמן הבניה ואחריה. לכל דייר יש תיק ובו פרטיו, כך שאם ישנו שינוי אנחנו יודעים זאת ומטפלים במידת הצורך. התוכנה מכילה גם נוהלי עבודה ברמת הספקים, רכש ובמקביל גם מספקת בקרה תקציבית. מבחינתי הכל מתחיל ונגמר בשירות לקוחות. אם הדייר מרוצה בסופו של דבר, אני את העבודה שלי עשיתי. יש לציין שבנתיים נ. נווה החלה לפעול בחלק מהפרויקטים גם כיזם הפרויקט ואנחנו כל הזמן מתפתחים ומייעלים את כלל הפעילויות והפתרונות שלנו.

למעשה, בעקבות פתיחת אגף שרות הלקוחות והמעבר לשימוש בתוכנה חלו תמורות ויעול רוחבי אשר משפיעים על כלל תהליכי העבודה בחברה. התוכנה והאפליקציות מותאמים למגוון הרמות החל מעובד הבנייה הפשוט, דרך מנהלי העבודה ועד לרמת המאקרו בה בכל רגע נתון המנכ"ל יכול לראות במבט-על את מצב החברה הנוכחי, כולל מצב ההזמנות, רמת ההכנסות אל מול הוצאות, התקדמות בתשלומים, מצב התקדמות הבנייה בכלל הפרויקטים, דגלים אדומים ועוד.

ממה מורכבת שיטת הניהול שלך?

"פיתחתי יחד עם מומחי IT מחברת מורן פיתוח – תוכנה עם מגוון מודולים ואפליקציות תואמות, שמנהלת את כל החברה בכל הרמות ונקראת קבלנווה – ניהול פרוייקטים בבנייה.

התוכנה מרכזת למעשה את הביצוע של כל הפרויקטים החל מ-CRM, ניהול הלקוחות על כל המשתמע מכך, כאשר נקודת הבסיס היא שיש לקוח, יש יזם, יש מבצע, בדרגות שונות עם גישות שונות למערכת ולנתונים כל אחד עפ"י הצרכים שלו ודרישות העבודה ממנו.

כחלק מתפיסת העולם שלי, שיש לכבד כל אחד ולתת לכל אחד לכל הפחות את הכלים הבסיסיים שהוא צריך כדי למלא את תפקידו כל אחד אצלנו זכאי "לקבל שירות" ויש לנו קשרי ספק, קשרי עובד וכדומה, זה תקף בתוך הארגון וגם החוצה ללקוחות הקצה שלנו – הדיירים.

כלומר, כל המערכת מסתכלת על כל אחד מהחלקים במבנה השלם כלקוח שמגיע לו שירות, עם זמנים לביצוע ולקבלת השירות (SLA) ויש מערכת שלמה של התרעות שמתריעה כבר ברגע שמתקרבים לחריגה ואם ישנה חריגה כלשהי בפרויקט.

המערכת מתייחסת גם לרמת הפרויקט – הפרויקט בכללותו כולל בקרה ביצועית, שהיא למעשה תיאור ופירוט מלא של כל העבודות שיש על בסיס נהלי עבודה שאני בעצמי כתבתי אותם, למעשה כל עבודה חדשה שנכנסת למערכת, כל תהליך חדש בעבודה מקבל נוהל משל עצמו ונכנס למערכת כפעילות לביצוע ובקרה, ויש לנו גם תהליך תיעוד ולמידה שזורם במקביל ומאפשר לנו לבצע שיפורים בכל רגע נתון.

הכנסנו את נושא הנהלים לחברה והם כל הזמן מתפתחים ומותאמים לסיטואציות הדינמיות. למשל אם חברת החשמל או תאגידי המים דורשות בפרויקט מסוים להקים משהו חדש שטרם ביצענו, אנחנו לומדים במה זה כרוך ומבצעים. כל המידע מתועד ונשמר במערכת, כולל הערות על הפעילות שבוצעה, בהן אזהרות ודברים שלמדנו מהם לאורך הביצוע ומאותו רגע במערכת יש הסבר מה זה כולל להקים את אותו מוצר חדש, מה הפעילות דורשת ואיך הכי טוב ויעיל לבצע זאת.

כחלק מתהליך הלמידה והפקת הלקחים התמידי שלנו, אנחנו פועלים תוך כדי תנועה, אנחנו רושמים את כל התהליכים והערות לביצוע ובונים את הניהול, ההערות, תיקונים, למידה משגיאות… ואז בפעם הבאה שאנו נדרשים לבצע ולהקים את אותה פעילות הדברים זורמים הרבה יותר מהר אחרי למידה מהעבר, התהליך יותר מהיר, באיכות גבוהה יותר ועם כמה שפחות טעויות.

שילבנו במערכת גם בקרה ביצועית. הבקרה היא גם בתוך כל דירה עצמה, כאשר יש תהליכים שקשורים לדירות: מעקב אספקות ובחירות של הדיירים, תוכניות שינויים, אשר בהן ישנו מעקב מלא ותמידי אחר שינויי הדיירים. יש לנו מערכת שלמה של שינויי הדיירים שקשובה לצרכים הספציפיים של הלקוח ותפורה בדיוק לפי מידותיו ולפי מה שהוא מבקש. כמובן שהכל מתועד ומלווה ברמה ההנדסית.

מרכיב נוסף בתוכנה הוא מערכת ספקים הכוללת מחירוני ספקים, כאשר לכל אחד מחירון משלו ומערכת הזמנות אוטומטית מספקים. כשמנהל עבודה מזמין רשימה של פריטים, המערכת חכמה היא מיידעת ומעבירה את ההזמנה  למשרד, שם מקבלים עדכון שיש הזמנה וההזמנה גם יוצאת אוטומטית לספק לפי המחיר הכי טוב או המוצרים הספציפיים, כמובן שהמערכות כל הזמן עוברות שינויים ושיפורים, יש אפשרות להזמין לפי אזור מסוים של ספקים ולפי כל מיני חישובים ושיקולים ליעול או הוזלה של הפעילות בהתאם לשיקולים השונים בפרויקט." מסביר ניר נווה.

מה בדבר הלקוחות שלכם?

"בשורה התחתונה אנו משרתים לקוחות שהם הדיירים או עסקים שעוברים לגור במבנה והם אלו שצריכים להיות מרוצים מהתוצאה. כמו כן אנו מחוייבים להם לתקופת הבדק ולכן חלק מהמערכת מנהל את נושא בדק הבית – לכל דייר שהפרויקט שלו הסתיים. כאן מבחינת שירות לקוחות, לקראת סוף שנת הבדק אנחנו מתקשרים אליו באופן יזום ושואלים אותו אם ישנם ליקויים כלשהם בדירה. אגף שירות הלקוחות כל הזמן פעיל כך שהוא גם מקבל פניות מהדיירים עצמם במקרה של תקלות או בקשות דיירים במהלך תקופת הבדק עם מענה זמין כל הזמן.

מבחינת סדר ותיעוד, כל ליקוי או פנייה, מתועד ומוטמע בתוכנה ואין פספוסים בנושא הזה. בעקבות התרעות המערכת יודעים לתאם עם הדיירים הספציפיים, ובהתאם לנהלים ולמידה מהניסיון יודעים להעריך כמה זמן תמשך העבודה, האם זאת פעילות של כמה ימים או כמה דקות וניתן להתאים במערכת את ימי הפעילות לפי סוגי התיקונים ומשך הפעילות הנדרשים וכמובן לשלוח כמות כח אדם ומומחים לפי הפעילות הספציפית."

היתרון שמערכת מנוהל נכון שכוללת את מגוון המרכיבים הוא שהמערכת מבצעת סדר בפעילויות הנדרשות ומפיקה תוכניות ברורות ויעילות, מה שמשפר את היעילות והנוחות של העבודה מול הדיירים, מאפשר להזמין דברים בזמן, להערך לקראת העבודה ולחסוך עלויות וזמן." אומר ניר נווה.

מה עם העובדים בשטח?

"ברמת השטח, התוכניות של כל דירה ודירה יורדות לשטח מנויילנות, בכל שינוי שדייר עושה יוצאת הדפסה של תוכנית דירה מעודכנת היא מיד מנויילנת ומוצמדת לדירה עצמה, כלומר אינסטלטור שבא לעשות פעילות כלשהי בדירה, ימצא פיזית בכניסה לדירה את התוכנית המעודכנת ביותר מנויילנת ותלויה על הקיר של אותה דירה, הוא לא צריך להתחיל לרוץ ולחפש אותה, בכל רגע בכל הדירות נמצאת התוכנית הכי מעודכנת.

שפת הנהלים היא פשוטה ומותאמת לכך שעברית מלכלחילה אינה בהכרח שפת האם של עובדי הבניין, כאשר יש לנו עובדי בניין סינים, ערבים ואוכלוסיה מקומית שחלקה עולי חבר העמים שמתקשים בעברית ולכן יש תרגום לכל השפות של עובדי הבנייה שעובדים אצלנו. השפה היא כל כך פשוטה וברורה שגם אדם שאינו מתחום הבנייה, יכול לפעול לפי אותו "צ'ק ליסט" ולבנות בניין. כלומר בליווי שלי ובליווי של מי שהם בעלי ניסיון בבניין בחברה, יכול כל אחד למעשה לבצע את עבודת הבנייה מבחינת סדר העבודה והפעילויות הנדרשות." מסביר ניר נווה

איפה בעצם הבעיות שמביאות לנפילה של קבלנים, כמו שראינו בשנים האחרונות?

בשתי מילים, מדובר למעשה בתזרים המזומנים של החברה. נושא ניהול תזרים המזומנים בעסק הפך להיות מאוד בעייתי עבור קבלני ביצוע, כאשר כל חודש של ניהול תזרים הוא כל כך מסובך וחסר וודאות שהוא כמו סיבוב של רולטה רוסית וסיכון שהעסק ייפול – וזאת לא משום שהוא לא ריווחי אלא בגלל בעיות התזרים שחלק מהן לא תלויות בו, מכיוון שהתחום שלנו עוסק במחזורים של מליוני שקלים, טעויות קטנות יכולות להביא לנפילתו של קבלן. לכן, בטבלאות אצלנו כל טבלה מחולקת בכל פרויקט, כך שאני יכול לראות ברמת פרויקט מה קורה ברמת החודש, התוכנה עושה חיתוך על המקום, יש לנו רישום של כל ההוצאות הנילוות, כמו מיסים, שהם אמנם נעלם אבל חייבים לכלול אותם.

ברמת המשרד – מנוהלות כל הוצאות המשרד: משכורות, הדפסות, רכבים וכדומה, הוצאות שוטפות כל ההוצאות המשרדיות וההוצאות ה"שונות" (כמו השכרת רכב).

בתזרים נכנסים גם פרויקטים יזמיים שהם בגדר השקעה בלבד, למשל שכר טירחה של אדריכל, שכר טירחה של עורך דין, תשלומי אגרות – כמו אגרת רשות עתיקות במקרה שבעת החפירה נמצאות עתיקות בשטח וכדומה.

יש לנו בחישובי התזרים גם פרויקטים ב"בדיקה" שטרם נכנסו למערכת, זו למעשה השקעה ללא תגמול, מדובר בהוצאות לא גבוהות אבל קיימות, ויש פרויקטים שהם כבר חתומים אך עדיין לא התגבשו להיתרי בניה ולכן עדיין לא ניתן להתחיל לקבל עליהם תשלום, את כל זה צריך לגלם בתזרים של החברה.

לדוגמה, פרויקט תמא" 38 שלנו ברח' גורדון 10 בפתח תקווה – שילמנו לעורך דין הדיירים על החתמת כל הדיירים בפרויקט, על זה לא קיבלנו כסף משום מקום, זו רק הוצאה של החברה. זה מגולם כחלק מההשקעה בהון העצמי של הפרויקט. ההכנסה בפרויקט כזה נכנסת רק כשמוכרים את הדירות וזה רק אחרי שהתקבל היתר בניה, כלומר רק בשלב הבנייה, כמובן שזה משהו שמעמיס על התזרים של החברה, לוקח זמן רב עד עד שההכנסה מגיעה במקרה כזה.

כאשר לוקחים את כל הפרמטרים והמשתנים הללו במקביל, ובכך שמדובר בפרויקטים בתחום הבנייה כלומר בתקציבי ענק, ברור שנושא ניהול תזרים המזומנים, הופך להיות כל כך בעייתי עבור קבלני ביצוע, כך שכל חודש של ניהול תזרים הוא מאוד מסובך וחסר וודאות כאשר יש סיכון שהעסק ייפול – וזאת לא משום שהוא לא ריווחי אלא בגלל בעיות בתזרים הזומנים של הקבלן המבצע והתלות של הקבלן ביזמים, ספקים, לקוחות…" אומר ניר נווה.

איפה פה בעצם היתרון של המערכת לניהול פרוייקט הבנייה?

"כל תהליך הלמידה, התיעוד, ההתרעות והמערכת שמרכזת הכול במקום אחד, בעצם חוסכים המון התעסקות.

למערכת פונקציות ויכולות נוספות ברמה הניהולית למשל יש לנו בקרה תקציבית שנותנת לנו את תמונת המצב בתקציב הפרויקט – כל ההוצאות וההכנסות והשוואה ביחס לתמחור המקורי, למשל אם מתמחרים בפרויקט מסוים כך שעלות הברזל בפרויקט אמורה להיות 100 אלף ש"ח ואחרי תקופה קצרה רואים שנמצאים כבר ב-90 אלף ש"ח, המערכת מתריעה על כך, וזה מאפשר להערך בהתאם.

המערכת פועלת אונליין, בכל רגע ניתן לבחון את המצב והמאזן בפרויקט ברמה המיידית וניתן גם לשלב את הפעילות הספציפית בחיתוך למאזן החברה כולה גם כאן ברמה המיידית, משום שכלל הוצאות החברה נמצאות במערכת.

מבחינת ניהול העסק זה כלי נהדר שמראה בכל רגע נתון מה המצב בעסק ומתריע כל הזמן על חריגות שעומדות להתרחש או חריגות שקורות בפועל, אבל לא פחות מכך זה גם כלי עבודה ניהולי מצוין ברמת ספק, למשל אם סוגרים עם ספק הסכם על מיליון שקל והוא אומר שנותרו עוד 500 אלף שקלים שצריך להעביר לו, ואלו אצלנו בתוכנה ניתן לראות שנותרו רק עוד 90 אלף שקלים להעביר לו, זאת אומרת שהוא לא יכול לעבוד על החברה, ברגע שיש לנו דוחות בזמן אמת, רואים בדיוק למה הוא חושב מה שהוא אומר, איפה הטעות שלו וניתן להפיק מייד כרטסות מרו"ח ולוודא שהכול עובד תקין ובהתאם לתוכניות המקוריות. זה כלי יוצא מן הכלל ומאוד מדוייק.

חשוב לציין שלמרות שאני מנצח על החברה היא מורכבת מהרבה מאוד עובדים שעובדים יחד בהרמוניה וכל אחד עושה את חלקו. את כל התוכנות והאפליקציות שאיתם אנו עובדים ותרשימי הזרימה פיתחתי בעצמי יחד עם העובדים שלי ועם מפתח תוכנה. כולנו יחד שותפים, למשל מנהלת המשרד, מתקשרת למנהל התוכנה ומוסרת לו מה היא צריכה במחשב שלה ומסבירה לו עם אילו פניות היא מתמודדת, בהתאם לצרכיה ולסוג הפעילות יבוצעו שיפורים במערכת. התוכנה מספיק גמישה כדי שגם האנשים בשטח יוכלו להשפיע, לשפר וליעל את העבודה כמה שאפשר.

בשורה התחתונה בתהליך, לכל עובד יש נהלי עבודה לכל שלב, ולכל תהליך יש דף מנוילן משלו, הכי עדכני שיש. המנהלים עוברים איתו על כל חלק מהתהליך לוודא שהוא הבין את הפעילות ומפקחים עליו תוך כדי תנועה, למעשה לכל עובד יש תוכנית עבודה מסודרת לכל יום, שמעביר לו מנהל העבודה והכול מבוסס על אותם תהליכים שבנינו ואנחנו מייעלים. שיתוף הפעולה המצויין שיש בין כולנו מוביל למצויינות בחברה ולכן התוצאות טובות עד לרמה שאנחנו מוסרים מפתחות לדיירים לפני המועד המתוכנן בפרוייקט, ומקבלים משובים חיוביים מהלקוחות עם מינימום תקלות.

מוסרים מפתחות לפני הזמן?

"בהחלט, יש לנו כבר כמה פרוייקטים שסיימנו לפני הזמן המתוכנן. למשל פרוייקט מגורים שבנינו ברחוב הנביאים בפ"ת הסתיים 5 וחצי חודשים לפני לוחות הזמנים והדיירים קיבלו את המפתחות כמעט חצי שנה לפני הזמן. למעשה כל הפרויקטים שלנו הסתיימו לפני הזמן שסוכם.

ומה אתה עושה אחרי שעות העבודה?

עברתי לפני למעלה משלוש שנים להתגורר בכפר סירקין, רכשנו נחלה והפכנו לתושבי הכפר שחלקו חקלאים פעילים, זה משהו שמרגש ברמה היומית, גם לילדים זו חוויה כשהם רואים טרקטורים עובדים בשדות, יש ריח מיוחד של האדמה אחרי הגשם והפריחה בפרדסים, זה משהו שמאוד התחברתי אליו. לגבי וועד ההורים בביה"ס, זו השנה השלישית שאני בתפקיד, היה חשוב לי לקחת חלק פעיל בחינוך הילדים ולהשפיע על הסגנון והאווירה בה הן יגדלו, גם כאן התפיסה שלי שכולנו שווים וכולנו פועלים יחד למען המטרה המשותפת ועתיד הילדים שלנו, התחברו מאוד טוב, נבחרתי ע"י נציגי ההורים להוביל את הוועד, וחשוב לי מאוד לפעול בשיתוף פעולה חיובי, מכיל ובונה לכל הצדדים, חשוב שהצוות החינוכי יקבל גיבוי מתאים מההורים לפעול.

כעת אני שותף ומלווה באופן אישי את פרויקט ותהליך הבנייה של בית הספר החדש בכפר, כולל הגדרת הציביון והתכנון יחד עם צוות מקצועי שלם, כאשר כולנו פועלים בשיתוף פעולה מצוין, כתף אל כתף לטובת ילדינו וקידום מערכת החינוך המחנכת לערכים ומצויינות.

יחד עם התינוק החדש, אדם שהצטרף למשפחת נווה לפני חודש, אני נמצא כרגע במקום מאוד טוב ושואף קדימה, אני מקווה שאצליח לסחוף את כל הענף אחרי לניהול מתקדם, שירותי ולמצויינות בלי ליקויי בנייה ובלי קיצורי דרך מסוכנים, אחרי הכול מדובר בבית לעמנו ולאזרחי המדינה אני מעדיף שזה יהיה בית חם ובנוי מצוין לדורות קדימה." סיים ניר נווה.