הכנסת תצביע היום: האם יוחזר הכח לבתי הדין הרבניים

מליאת הכנסת תדון היום (רביעי) ותצביע בקריאה טרומית על הצעת חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (סמכות שיפוט בהסכמה) שהגיש יו"ר מפלגת נעם, ח"כ אבי מעוז. מטרת החוק, להחזיר את הכוח לבתי הדין הרבניים לדון גם בנושאים אזרחיים, ולאפשר לחפצים בכך לדון בעניינים האזרחיים בפני בית דין רבני ולא בערכאות שלא על פי דין תורה.

על פי הצעת החוק, במקרה בו שני הצדדים חפצים בדיון ע"פ דין תורה בפני בית דין, בתי הדין הרבניים יהיו רשאים לדון בכך. כמו כן, על פי לשון הצעת החוק של חה"כ מעוז "במקרה שאחד מהצדדים מסרב לדון בבית הדין הרבני, רשאי בית הדין לתת לצדדים היתר לפנות לערכאות אזרחיות "ורשאי הוא לתת להם היתר-בית-דין על פי הדין הדתי להגיש את תביעתם לערכאה אזרחית".

הצעת החוק מגיעה בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון לפני מספר שנים, אשר פסק כי בתי הדין הרבניים לא יוכלו לעסוק בנושאים אזרחיים, למרות שכך היה נהוג במשך עשרות שנים. בפסיקתם כתבו השופטים כי "סמכותו של בית הדין הרבני לדון בהסכמת בעלי הדין בסכסוכים ממוניים שאינם בגדר ענייני נישואין וגירושין, תעוגן בחקיקה מפורשת של הכנסת".

החוק החדש הונח לפני מספר חודשים וכאמור יעלה היום לדיון והצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת. בחוק מקווה חה"כ מעוז לתת פתרון למצב שנגרם בעקבות פסיקת בג"צ ובכך לאפשר למי שרוצה בכך להמשיך ולהתדיין בבית דין רבני.

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "בתי הדין הרבניים בישראל עסקו מאז ומעולם בבירור סכסוכים בעניינים ממוניים בהסכמת הצדדים" עוד צויין בדברי ההסבר כי "לפי דין תורה צריך בעל-דין למצות את האפשרות להתדיין על פי הדין הדתי בטרם פנייתו אל ערכאות אזרחיות, ולשם כך יינתן לו "היתר-בית-דין". מן הראוי לכבד בעלי דין המקפידים לקבל "היתר-בית-דין" בטרם פנייה מצדם לערכאות אזרחיות ולהסדיר עבורם את האפשרות לקבל היתר דתי-הלכתי זה מבית הדין, ובלבד שלא יכלול כאמור עיצום דתי".

במפלגת נעם, הזכירו כי בחודשים האחרונים התבטא השר לשרותי דת, מתן כהנא כי יש לחזק את בתי הדין הרבניים. בסיור לפני כ- 10 חודשים, בבית הדין הרבני באשקלון אמר כהנא כי "נעשית כאן עבודת קודש במלוא מובן המילה. הממשלה חייבת לפעול לשיפור מצבם של בתי הדין הרבני בישראל, על כל המשתמע. בכנסת הקרובה אפעל להשוואת תנאי בתי הדין בישראל למערכת בתי המשפט".

בנוסף, בסמינריון המשפט העברי העשירי שקיימה לשכת עורכי הדין בקיץ האחרון, אמר השר כהנא כי "לצערי לאורך השנים נושל מעמדם של בתי הדין והמשפט העברי. בשנת 1994 ב"בג"ץ בבלי" צומצמה סמכות בית הדין הרבני לדון לפי דין תורה. בשנת 1996 ב"בג"ץ כץ" נקבע כי ביה"ד הרבני לא יוכל להוציא כתבי סירוב. בשנת 2006 ב"בג"ץ סימה אמיר" נמנע מביה"ד הרבני לדון בענייני ממון גם בהסכמת הצדדים, וכך גם בפס"ד "שרגאי" שאומנם החל לפני הרבה שנים אך רק לאחרונה נחתם, אשר מקשה מאוד על כל עיסוק בעניין מזונות. בשל זאת אני מבקש לשמור על מעמד בתי הדין, לרומם את קרנם ולהחזיר להם את היוקרה והמעמד שנלקח מהם", אמר כהנא, והביע תמיכה בחקיקה בנושא "כבר בכנסת הקודמת הגשתי הצעת חוק לשיקום מעמדו של המשפט העברי בישראל ובכוונתי להמשיך ולפעול לכך", דברי השר כהנא.

לקראת ההצבעה מחר מסר ח"כ מעוז: "המצב היום הוא אבסורדי, גם במקרה בו שני הצדדים רוצים וחפצים לדון בעניינם בבית דין רבני ע"פ דין תורה, המצב המשפטי אוסר על בתי הדין לדון בכך. אני מצפה מכל מי שחפץ בדמוקרטיה בישראל להצביע בעד הצעת החוק, ולאפשר לכל אזרח להחליט היכן הוא פותר את סכסוכיו. לא יתכן שיחייבו את החפצים בדין תורה ללכת דווקא לערכאות שלא ע"פ דין תורה".