הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הזכות לשכר ביום הבחירות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הזכות לשכר ביום הבחירות (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2021, של חברת הכנסת יעל רון בן משה וקבוצת חברי הכנסת. 16 תמכו בהצעה מול 2 מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת חוקה.

מוצע לקבוע שאדם העובד ביום הבחירות לכנסת או לרשות מקומית יהיה זכאי לשכר מוגדל רק אם אותו אדם רשום בפנקס הבוחרים.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: " חוק-יסוד: הכנסת קובע יום שבתון ביום הבחירות לכנסת וחוק הרשויות המקומיות (בחירות) קובע יום שבתון ביום הבחירות המקומיות. קביעת יום השבתון נועדה להסיר כל מניעה מבעלי זכות בחירה לממש את זכותם הדמוקרטית להצביע, על ידי שחרורם ממחויבותם לעבוד ביום הבחירות. יום השבתון ניתן על חשבון המעביד, וביום הבחירות, עובדים במשק נהנים מיום שבתון או לחלופין המעסיק משלם לעובד שכר בשיעור של 200%.

בישראל ישנם עשרות אלפי עובדים שזכאים לפי החוק לשבתון או לשכר ביום הבחירות אף שאינם בעלי זכות בחירה. מדובר בעלויות מיותרות עבור מעסיקים שאינן מוצדקות לנוכח אי היכולת של עובדים אלה לממש את תכלית השבתון.

עם פיזור הכנסת ה-20, מדינת ישראל מצאה את עצמה במשבר פוליטי שהוביל לארבעה סבבי בחירות תוך שנתיים, בנוסף לבחירות מוניציפליות שהתקיימו בסמוך. לפיכך נוצר מצב בלתי הגיוני, בו שילמו מעסיקים הוצאות אדירות על ימי השבתון הללו לכל עובד."

ח"כ רון בן משה: "יום בחירות הוא יום חג עבור הדמוקרטיה. עבור כלל האזרחים בכלל ועבורנו הפוליטיקאים בפרט. יחד עם זאת, בשלה העת לשאול מי משלם על החגיגה הזו? אז אולי זה לא כל כך נעים לעסוק בזה כן והיינו רוצים עוד מיליארדים של שקלים ליום בחירות אבל אני חושבת שזו עת נכונה לשאול באמת מי נושא בעול מימון היום הזה. בכל הקשור לשכר עובדים ביום הזה מי שמשלם הם המעסיקים בלבד ואין הבדל בין מעסיק גדול לבין מעסיק קטן."

ח"כ אוסמה סעדי התנגד: "נגד מי מיועד החוק הזה? זה בעיקר נגד עובדים זרים שלא יקבלו שכר מוגדל. אבל יש אלפי משפחות של איחוד משפחות, אז אם הם עובדים הם לא זכאים לשכר מוגדל? תתביישו".