התגלגלה מאות שנים: טבעת זהב עתיקה ומרהיבה נחשפה בחפירות ביבנה

בחפירת הענק שמנהלת רשות העתיקות ביבנה ביוזמת רשות מקרקעי ישראל ובשיתוף עם עיריית יבנה, לקראת הרחבת העיר, נחשפה לאחרונה טבעת זהב מרהיבה, ובה שיבוץ של אבן בצבע סגול.

בדיקה של הטבעת על ידי ד"ר יותם אשר במעבדה האנליטית ברשות העתיקות, גילתה שהאבן מורכבת ברובה מסיליקה - חומר ממנו מורכבות רבות מאבני החן. בדיקה זו, שללה את האפשרות כי השיבוץ הסגול עשוי זכוכית פשוטה. משקלה של הטבעת 5.11 גרם.

ד"ר אמיר גולני, מומחה לתכשיטים קדומים ברשות העתיקות אשר בחן את הממצא, אמר כי "מי שהחזיק בטבעת היה אדם אמיד, וענידת התכשיט הצביעה על מעמדו ועושרו. טבעות שכאלה יכלו להיענד על ידי גברים ונשים כאחד" גולני מוסיף, כי "בטבעת שובצה אבן חצי יקרה, הקרויה אמטיסט. אבן זו, מוזכרת בתנ"ך כאבן האחלמה - אחת מ-12 אבני החושן אשר שימשו את הכהן הגדול בבית המקדש. לאבן החן הזו נקשרו סגולות רבות, ובהן - מניעת תופעת הלוואי של השכרות - החמרמורת".

תכונה זו המיוחסת לאבן מעניינת במיוחד, על רקע ההקשר בו נתגלתה הטבעת – אתר שבו פעל יקב יין ענק, הגדול בעולם הידוע מהתקופה הביזנטית.

"האם מי שענד את הטבעת רצה להימנע משיכרון עקב שתיית יין מרובה? את זה כנראה לא נדע", אומר ד"ר אלי הדד, שמנהל את החפירה יחד עם ליאת נדב-זיו וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות. "בכל זאת, מעניין לדעת, כי הטבעת נמצאה בקרבת היקב, במרחק של כ-150 מ', שם נחשפו בחפירות שלנו שרידי מחסן ארוך, ששימש לאחסון קנקני יין. חלק מהקנקנים נמצאו כשהם הפוכים על שפתם, ויתכן שהיה זה מחסן מלאי של קנקנים ריקים לפני שאלה נלקחו לגיתות היין, על מנת למלאם ביין. יתכן שהטבעת המרהיבה הייתה שייכת לבעל המחסן המפואר, למנהל עבודה במקום, או פשוט למבקר או מבקרת שאתרע מזלם, והטבעת היקרה נשמטה מידם, עד שלבסוף נתגלתה על ידינו".

בקרב החוקרים קיימת התלבטות ביחס לתיארוך הטבעת. זו, נמצאה בתוך מילוי המתוארך, ככל הנראה, לסוף התקופה הביזנטית  - ראשית התקופה האיסלמית הקדומה - המאה 7 לספירה, ואולם יתכן כי הטבעת, בשל יופיה ויוקרתה, "התגלגלה" מיד ליד במשך מאות שנים. טבעות זהב משובצות באבן האחלמה מוכרות בעולם הרומי, ויתכן שממצא הטבעת שייך לבן המעמד הגבוה שחי בעיר כבר במאה ה-3 לספירה.

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "הממצאים הקטנים, היום-יומיים, שמתגלים בחפירות שלנו, מספרים לנו את הסיפורים האנושיים ומחברים אותנו באופן בלתי אמצעי לעבר. מרגש לדמיין את

האיש או האישה שהטבעת הייתה שייכת להם, כשהם מתהלכים ממש כאן, במציאות שונה לחלוטין מזו שאנחנו מכירים בעיר יבנה של היום".