פז כלכלה והנדסה: תוך 20 שנה מיליון דירות בישראל יהפכו למסוכנות

במסגרת מחקר שערכנו עבור  משרד הבינוי והשיכון בשנת 2018 עלה כי קיים חוסר מודעות בקרב הציבור לחשיבות של תחזוקת מבנים כמו גם פערים בתחום הרגולציה שדורשים טיפול. ועדי הבתים משקיעים את מרבית כספי הדיירים בניקיון המבנה ולא בתחזוקת המערכות וככל שהבניינים ישנים יותר והאוכלוסייה שמתגוררת בהם חלשה יותר נושא התחזוקה לא מטופל. הפוטנציאל להתחדשות עירונית דוחה אף הוא את תחזוקת המבנים כי הדיירים ממתינים ליזמים ולחיזוק המבנה במשך שנים בהם המצב התחזוקתי של המבנה הולך ומחמיר.

גם כאשר בוחנים את המצב לטווח הרחוק ככל שנבנים בישראל יותר בניינים גבוהים יותר ומרובי מערכות הבעיה תחריף שכן תחזוקת מגדלים מהותית עוד יותר בשל ריבוי המערכות בבניין. העלויות של התחזוקה עולות ולעיתים מתוך רצון לחיסכון בעלויות הדיירים לא מבוצעות עבודות תחזוקה קריטיות. אחת ממסקנות הדו"ח היתה שיש להקים גוף ציבורי אחראי לתחום תחזוקת מבני מגורים, אך למרות ההמלצות , גוף כזה לא הוקם עד היום.

תוך 20 שנה יהיו בישראל למעלה ממיליון דירות בבניינים בני 60 שנה ויותר וההתחדשות העירונית לא יכולה לתת להם מענה בוודאי לא בקצב ההתחדשות היום שעומד על אלפי דירות בודדות שנהרסות מדי שנה במסגרת פינוי בינוי ותמ"א 38.

בדיקה נוספת שערכה חברת יעוץ הנדל"ן פז כלכלה והנדסה בחנה כמה דירות בבניינים ישנים נבנו מחדש במסגרת התחדשות העירונית.

על פי נתוני הרשות להתחדשות עירונית ( הדו"ח לשנת 2020 )  עד היום ניתנו במצטבר היתרים לכ-18,000 יח"ד במסגרת התחדשות עירונית (פינוי בינוי) וכ- 31,000 יחידות דיור בתמ"א 38-2 (הריסה ובנייה מחדש) כלומר על פי הניתוח של פז כלכלה והנדסה עד היום במצטבר היקף יחידות הדיור הישנות שנבנו מחדש במסגרת התחדשות עירונית עומד על כ- 15,000 דירות בלבד ואם ההתחדשות תמשך בקצב הנוכחי היא מהווה מענה קלוש ביחס למספר הדירות המסוכנות שיש בישראל. לסיכום מציינת דניאלה פז ארז כי התופעה של קריסת הבניינים בשבועות האחרונים צריכה להדליק נורה אדומה ולעודד את מקבלי ההחלטות לנקוט בפעולות המתאימות.

לדברי דורון נמרוד, מנכ"ל משותף בקבוצת רם אדרת: "אנחנו במצב חירום וצריך לפעול באופן מיידי. כיום לוקח לתכנן ולבנות פרויקט של התחדשות עירונית 10-15 שנה, זה המון זמן! הסיבה העיקרית לכך היא סחבת ביורוקרטית מצד הרשויות המקומיות, ועדות התכנון וועדות הערר. הקצב שבו מתקדמים פרויקטים של התחדשות עירונית לא תואם את הצורך בשטח, שהרי כבר עכשיו אנחנו רואים יותר ויותר מבנים מסוכנים, והפער הזה יילך ויגדל. יש צורך בהקצאת משאבים להקמת יחידה בכל רשות מקומית שתקדם במסלול מהיר את התחדשותם של המבנים המסוכנים. היחידה הזו תמפה את המבנים והם יקבלו עדיפות בטיפול בועדות. כמו כן, כפי שהציעו השרים אלקין ושקד, על מבנים מסוכנים יכולות לחול הקלות כמו  הורדת אחוז ההסכמה של בעלי הקרקע ותוספת זכויות בנייה ליזם, כך שגם בפריפריה פרויקטים כאלה ישתלמו ליזם".

נמרוד מוסיף כי "צריך גם להגביל בזמן את מועד מסירת החלטת הוועדה המקומית בנוגע לאישור פרויקט – לא יאוחר משישה חודשים, ותוך שישה חודשים נוספים צריך להינתן היתר בנייה. בנוסף, אם הועדה מסרבת לאשר פרויקט זה או אחר יהיה עליה לנמק את סירובה, ולא כפי שקורה היום".

לדבריו: "כדאי להעדיף חברות יזמיות שהן גם מבצעות בעיקר כדי שיוכלו לתת מענה הנדסי וביצועי באופן מיידי עד לקבלת היתר".