איך מוחקים את כל העוונות?

מסופר על עו"ד מצפון קרוליינה שרכש קופסא של סיגרים נדירים ויקרים  וביטח אותם בין שאר הדברים גם כנגד אש.

חודש לאחר מכן, כאשר סיים לעשן את כל חפיסת הסיגרים הנהדרים הללו ומבלי ששילם עדיין את התשלום הראשון עבור פרמיית הביטוח, הגיש עו"ד תביעה כנגד חברת הביטוח.

בתביעתו, ציין עו"ד כי הסיגרים אבדו ב"סדרה של דליקות קטנות".

חברת הביטוח סרבה לשלם, בטענה ברורה כי האיש צרך את הסיגרים באופן הנורמלי.

 עו"ד תבע... וזכה !!!

בפסיקתו, הסכים השופט עם חברת הביטוח כי טענת התביעה היא חסרת-ערך. אך יחד עם זאת, ציין השופט שעו"ד החזיק בפוליסת ביטוח מטעם החברה שבה צוינה באחריות כי הסיגרים מבוטחים וכן הובטח ביטוח כנגד אש, מבלי להגדיר מה נחשב כאש בלתי מקובלת, וחייב את הנתבעת לשלם בהתאם לכתב התביעה.

במקום לסבול ממהלך ארוך ובזבזני של ערעור, קיבלה חברת הביטוח את תוצאות המשפט ושילמה 15,000 דולר לעו"ד בגין אובדן הסיגרים הנדירים ב"דליקות".

ועתה לחלק המעניין ביותר,

לאחר שעו"ד פדה את ההמחאה, תבעה אותו חברת הביטוח על 24 סעיפי אשמה של הצתה בזדון! כשתביעתו המקורית ועדותו במשפט הקודם משמשים כנגדו...

בבית המשפט גזר עליו השופט 24 חודשי מאסר ובנוסף קנס של 24,000 דולר, ואמר לו: אם היית יושב בבית לא היה קורה כלום, אבל אתה באת וסיפרת ששרפת הכל...

מאוד מוזר שביום כיפור אנחנו מתוודים ומספרים את כל עוונותינו, עד שהיצר הרע לוקח חופש יום בשנה ולא מקטרג עלינו אנחנו באים לבד ומספרים הכל?

הסיפור הבא יעזור לנו להבין את התשובה,

שני עניים היו נודדים יחד מעיר לעיר ומכפר לכפר והיו מקבצים נדבות, אחד היה בריא וחזק אבל השני היה ידוע חולי וכולו נגעים ותחלואים.

בכל מקום אליו הגיעו העני הבריא היה מזהיר את החולה שלא יספר כלום על מחלותיו ושלא יעז להזכיר תרופות או כאבים כדי שלא יפרשו ויתרחקו מהם.

באחת הפעמים הגיעו השניים אל אכסניה אחת ובה התאכסן באותה שעה רופא מפורסם, נגשו השניים אל הרופא ובקשו ממנו צדקה.

ריחם הרופא על העניים ובמקום צדקה הציע להם שאם הם סובלים ממחלה כלשהי הוא מוכן לרפא אותם בחינם.

אבל העני החולה טוען שאין לו שום מחלה והכל בסדר.

קפץ העני הבריא ואמר לו, עכשיו אתה חייב לשפוך הכל לספר על כל מחלה וכאב שיש לך, כל מה שתחשוף עכשיו הרופא יעזור לך להיפטר ממנו, אל תסתיר כלום!

יום הכיפורים מכפר על כל מה שתתוודה כל מה שתפרט, כל מה שתגיד היום לקב"ה (בלחש...) ימחק!

לאחים הקדושים ר' אלימלך ור' זושא היה אח שהיה בעל בית מזיגה בכפר אחד, החליטו תלמידי הצדיק ר' אלימלך לנסוע לאח ולתהות על קנקנו כי הבינו שבוודאי אף הוא אינו איש פשוט.

הגיעו אליו התלמידים וראו שהוא עומד כל היום ומוכר יין ובירה לערלים, אל רואים עליו שום מדרגות של רוח הקודש או מעשים נסתרים של צדקות, רק פנקס שמידי פעם הוא פותח וכותב בו משהו.

בקשו ממנו התלמידים שייתן להם רשות ללון בביתו ונענה להם, בלילה כשבית המזיגה נסגר ובני הבית הלכו לישון שמעו התלמידים שהוא קורא בפנקס וממרר מאד בבכייה.

התלמידים לא יכלו להתאפק, נכנסו אליו ושאלוהו מה מעשיך?

השיבם האיש בתמימות שכך דרכו תמיד בכל יום, כשנדמה לו שעשה איזה חטא או הרהר איזה הרהור עבירה הוא רושם בפנקס.

בלילה הוא אינו הולך לישון עד שהוא שב בתשובה מעומק הלב עד שנמחל לו.

שאלו אותו התלמידים, איך כבודו יודע מתי נמחל לו?

ענה אח של הצדיקים הקדושים: זה לו האות שתשובתו נתקבלה כאשר הוא רואה שהכתב נמחק מהפנקס הוא יודע כי גם בשמים נמחק החטא!

מחיקה מוצלחת, כתיבה וחתימה טובה!