הפרקליטות הגישה ערר לעליון על ההחלטה לשחרר את רומן זדורוב למעצר בית

הפרקליטות הגישה לביהמ"ש העליון ערר על החלטת ביהמ"ש המחוזי בנצרת לעצור באיזוק אלקטרוני את רומן זדורוב, הנאשם ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל ב-2006. הפרקליטות טוענת בערר, כי דינו של זדורוב אחד הוא – להישאר במעצר מאחורי סורג ובריח במהלך ניהול המשפט החוזר, וזאת נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו וכן החשש המובנה מבריחה.

בערר, שהוגש באמצעות עו"ד איתמר גלבפיש מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, נאמר כי המדינה סבורה שגם בשלב זה קיימות ראיות לכאורה כבדות משקל נגד זדורוב, וגם בחינתן מול הראיות האחרות שהביאו להחלטה על קיום משפט חוזר, לא שינתה את מארג הראיות הכללי ולא הצדיקה לשנות נקודת האיזון בכל הנוגע למעצרו. מההחלטה על קיום משפט חוזר לא עולה כי קיים "כרסום" בראיות, כפי שהסיק ביהמ"ש המחוזי, אלא כי משקל הראיות החדשות – חוות דעת המומחים, צריך להיבחן במסגרת המשפט החוזר.

בערר טוענת הפרקליטות עוד כי המסוכנות העולה מהמעשים המיוחסים לזדורוב, גם בחלוף השנים, היא ברורה ומופלגת. עסקינן ברצח אכזרי במיוחד, בבית ספר בשעות הצהריים, של ילדה בת 13 שנים. על פי הפסיקה, רק במקרים חריגים ונדירים ישתחררו ממעצר של ממש מי שמואשמים בעבירת רצח – וזה אינו המקרה.
המדינה טוענת ביהמ"ש המחוזי העריך בחסר את מסוכנותו של זדורוב ואת החשש כי יימלט מהדין – עילות המחייבות את מעצרו גם בחלוף 15 שנים. המדינה סבורה, שיש מקום לאבחן בין ההחלטות שניתנו בשעתו בעניין רוצחי הנער דני כץ ז"ל, עליהן נסמך בית המשפט המחוזי בהחלטתו, ובין עניינו של זדורוב, מעבר לעובדה שהן אינן מהוות תקדים מחייב. בעניין רוצחי דני כץ ז"ל נקבע בהחלטה על קיום משפט חוזר, כי התקיימה אמת המידה המחמירה של "אפשרות ממשית" לעיוות דין, מה שלא נקבע ביחס לזדורוב.

באשר לחשש מהימלטות טוענת הפקליטות, כי קיים חשש מובנה להימלטות עקב העונש הצפוי לזדורוב אם יורשע - אף בקיזוז 15 השנה אותן ריצה. המדינה מציינת, כי זדורוב הוא אזרח אוקראיני שגדל באוקראינה עד שנות העשרים המוקדמות לחייו, באופן שמעניק לו כלים לבנות שם את חייו. הוא אינו מחזיק באזרחות ישראלית והוא נמצא בארץ במעמד של תושב זמני.

לבסוף טוענת הפרקליטות בערר, כי גם אם סבר ביהמ"ש המחוזי שמן הראוי להורות על מעצרו של זדורוב בפיקוח אלקטרוני, לא היה מקום לעשות כן בלא להורות על קבלת תסקיר שירות מבחן.