סבארו - כאב שלא יחלוף לעולם

סופ''ש ~ חמישי, בשכונת תלפיות בירושלים, אוגוסט - חם מהרגיל. ירושלמי אמיתי יודע - לא ממש כדאי להסתובב. כשעלית לאוטובוס שקלת כמה פעמים אם מרכז העיר באמת שווה את זה, והיה לנו משחק כזה שהיינו מדמיינים באיזו תחנה הכי טוב למות בעד ארצנו. מציאות כזאת שאתה גדל אליה ואף אחד לא שאל אותך אם מתאים.

 

רעש של אוטובוסים מדרך חברון בחלון, עשרות פועלים שעומדים לצד הכביש וממתינים להסעה. ריח החלות של שישי באנג'ל היה מתערבב עם לזכר הנרצחים בערב שבת.

 

בום ~ שקט. יש לפחות דקת שקט אחרי כל פיצוץ. כל שורד יודע. מוחמד אל מסרי היה בן 22 ברגע שהוא גרם לנו לדקת השקט ההיא. בן לבעל מסעדה מצליחה ולמשפחה עשירה בעלת קרקעות רבות, עליו לא אמרו שהוא "במצב נפשי קשה וגדל למציאות קשה ועוני" הוא גם לא רב עם אשתו לפני. לא תרצו, אף אחד גם לא התנצל.

 

15 בני אדם נרצחו, 7 מתוכם ילדים ו-140 נפצעו בצומת האיקסים. הקומה העליונה שם היינו יושבים לפעמים אחרי ביה''ס וצוחקים עד הערב, נמחקה לחלוטין.

 

משפחת סחוויסחויידר מנריה, תהילה מעוז שהיתה מלצרית במקום, מיכל רזיאל, בת 15 רק ישבה לאכול פיצה עם חברים, צביקה גולומבק מדריך בבויאר, לאלי ובתה תמרה בת ה-8 רק עשו סיבוב בעיר, פרידה בדיוק חזרה מבדיקות, ג'ודית היתה בחודש חמישי להריונה, מלכה בת ה-15 זוהתה רק לפנות בוקר, הנינה של הבאבא סאלי, יוכבד בת ה-10 ישבה עם אחיותיה וגיורא בדיוק הגיע מברזיל.. כדי להשתתף בחתונה.

 

שמי ירושלים נקרעו בלילה ההוא כשהמחבלת אחלאם תמימי צחקה. "אני בחרתי את סבארו" אמרה. "כמה ימים לפני ספרתי את הילדים שנכנסים", הפרט הקטן על תמימי.. (העובדה שרצחה ילדים למשל).. לא הפריעה לבעלה לעתיד באותם ימים - ניזאר תמימי כי הלא גם הוא, גרם ל'דקת שקט' כשרצח את חיים מזרחי מבית אל. בחתונה בעמאן משפחת תמימי לדורותיה רקדו עד אור הבוקר.

 

אחד מהרקדנים היה באסם תמימי, בסיורי שוברים שתיקה שאליהם מצטרף, מתגאה מול המסיירים כי מהכפר שלו "יצאו הרבה אנשים שמתו 'מות קדושים'. אשתו, נארימן תמימי, מעריצת רוצחה של הלל יפה אריאל מקריית ארבע. אתם מבינים? זה בדם.. משפחתי, אהבת רוצחי ילדים.

 

סופ''ש, חמישי לילה ~ אחרי שהשמיים נקרעו, הירושלמים ספגו את הפיגוע המחריד וחמישה חודשים אחרי שמחבל מהתנזים בחר כמטרה תינוקת בת 10 חודשים - שלהבת הי''ד, פקדו את ישראל עוד 6 פיגועים רק באותה שנה, מאות ארועי פח''ע צירים - עשרות נרצחים, מיליונים שרצחו להם גם את הנפש. אף אחד מאיתנו לא הלך למחות מעבר לגדר או לצעוד אל הגבול, רוב הסיכויים אומרים שלא היינו חוזרים. אותנו, להבדיל מעאהד תמימי, חינכו לקדש את החיים.

 

קורבנות הטרור, עולם ומלואו, לא נשכח לעולם.