שאלה של מדיניות - 0404
שאלה של מדיניות דני שם טוב, דוברות הכנסת

שאלה של מדיניות

פרץ סמולנסקין, מראשוני הסופרים העברים, האמין שאין צורך בארץ ובמדינה כדי להחיות את התרבות העברית. במאמר מלא שגב השיב לו ב-1880 אליעזר בן יהודה שלא תהיה תחייה תרבותית בלי השיבה לארץ ישראל: "שפת העברית לא מתה מאפס כח, במות האומה מתה ובתחייתה תחיה גם היא! אמנם אדוני לא בתרגומים נחיינה, כי אם בשימנו אותה בפי צאצאינו, על האדמה אשר פרחה ותגמול פריה".

בן יהודה צדק והצליח. כמו ששר שלמה יידוב, התחלנו לקום בעברית בבוקר ולשתות קפה בעברית. חיי היוםיום שלנו בישראל מתנהלים בעברית ישנהחדשה, וגם היצירה התרבותית במדע וברוח, בספרות, במוזיקה ובתיאטרון היא יצירה עברית.

אבל בלי ששמנו לב, שדה שלם של השפה העברית לא נעור מתרדמת הגלות – השפה המדינית. עברית מדינית. אם עברית שפה קשה, עברית מדינית קשה במיוחד. אחרי דורות שבהם שוחחנו בשפה אינדיבידואלית או לכל היותר קהילתית, קשה מאוד לחזור לעברית המדינית.

בשפה המדינית המרחב הרלוונטי הוא מפת העולם, הזמן נמדד בפרספקטיבות היסטוריות ועתידניות, השחקנים הם עמים וציביליזציות, המגמות עמוקות וארוכות טווח והקרבות הם בדרך כלל חלק ממערכות גדולות על אינטרסים, משאבי טבע ועליונות תרבותית. יש לה טקסט וסבטקסט, ספרותית ומדוברת. שפה מדינית הכרחית כדי להקנות לדובריה אמת מידה מתאימה לניהול חברה ומדינה בזירה הביןלאומית ובאותה מידה גם כלפי פנים.

עכשיו תאזינו לממשלה החדשה, לשפה שהיא מדברת איתכם, עם עצמה ועם העולם. זוהי שפה אזרחית. שפתו של יחיד בסגנון ובתוכן. צורכי האזרחים ורווחת הפרט – אִין, שאלות זהות, מדינאות ואסטרטגיה – אאוט. זה לא קורה סתם. זה הדיל המכונן של הממשלה הזו. היא מורכבת מעמדות קוטביות בשאלות של זהות ומדיניות, ולכן מחויבת פורמלית להתעלם מהסוגיות הללו ולהתמקד רק ברווחת הפרטים.

אנחנו מוצפים בכותרות ראשיות המאדירות פרטים אזוטריים חסרי חשיבות בחייה של מדינה: ראש הממשלה דורש בשלומם האישי של השרים בשבוע הראשון במשרדיהם, נוזף בשרה שאשא ביטון שלא דיברה בעברית מנומסת לפקידי משרד הבריאות ומשבח את שרת התחבורה ששאלה בשלום נוסעי הרכבת.

אין כמובן שום פסול בדאגה אישית לכל אזרח, להפך, יש לממשלה גם מחויבות כלפי כל אזרח. אבל זו מתחילה בחובתה לייצג את הקולקטיב במשפחת העמים והמדינות, לשמור על האינטרסים שלו בשכונה ובכפר הגלובלי כולו ולדעת לתרגם זאת לפעולות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות. זהו גם התפקיד העיקרי של הממשלה כלפי פנים, לא רק לתת שירותים לתושב כאילו הייתה עירייה גדולה אלא לטפח את הסולידריות בין היחידים והגוונים בעם ולהעצים את הזהות והמורשת הלאומית כתרבות מצמיחה ומשגשגת.

מכל הסכנות שעלולה להביא ממשלת בנטלפיד, דילול השפה הוא מהמסוכנות שבהן. לקסיקון אזרחי דל שנעשה לדיבור השגור בפיו של הזרם המרכזי של פקידי ממשל ושופטים, אנשי חינוך ושגרירים. העילגות המדינית הזו מזמינה מוקדי כוח אחרים בחברה הישראלית לנהל את העניינים בשפה שבה חברה מתנהלת ולהשתלט על תהליכי קבלת ההחלטות במערכות הציבוריות. העילגות הזו גם נשמעת היטב ברחבי הגלובוס. אחרי המדינית המשובחת של ראש הממשלה נתניהו אויבינו אינם מתקשים לזהות שבנט ולפיד אינם דוברי השפה, ומתנהלים בהתאם. אם לא נחזור לדבר עברית מדינית, לא בטוח שנמשיך לדבר עברית בכלל.

מתוך מגזין ערוץ 20.

לקבלת המגזין לביתכם, לחצו כאן:

https://magazin20.vp4.me/20

 

אתר 0404 מכבד את זכויות היוצרים ועושה מאמצים לאיתור בעלי הזכויות ביצירות הכלולות בכתבות. אם זיהית יצירה שאתה בעל הזכויות בה ואתה מעוניין להסירה מהכתבה, אנא פנה אלינו למייל: [email protected]