תביעה נגד רשות המכס: מתנכלת שיטתית ליבואנים מקבילים

האם רשויות המכס מתנכלות באופן שיטתי ליבואנים מקבילים של רכבי יוקרה, על ידי מיסוי יתר? כך לפחות נטען בשתי תביעות שהגישה עו"ד אליס אברמוביץ בשם חברת 'מאי מוטורס'. 

על פי כתבי התביעה, החברה, המחזיקה ברישיון יבואן זעיר, ייבאה עשרה  כלי רכב משומשים מתוצרת BMW, שיוצרו במפעל היצרן במינכן, גרמניה, ויובאו לישראל דרך שוודיה – ומכרה אותם ללקוחותיה. 

לטענת החברה, לאחר שאגף המכס בארץ אימת את תעודות התנועה של כל אחד מכלי הרכב מול רשויות המכס במדינת הייצוא, הוא הוציא לחברה מספר הודעות חיוב – בסך כולל של כ-160,000 שקלים וזאת בטענה, כי לא ניתן היה להוכיח שכלי הרכב אכן יוצרו באיחוד האירופי, עובדה שהייתה מעניקה להם פטור ממלא ממכס (מכיוון שמדובר ברכבי "פלאג אין" – מדובר במכס בשיעור של 7%).

לטענת עו"ד אברמוביץ, במסגרת הליכי אימות דורשות רשויות המכס במדינת היצוא מהיצואן למסור להן נתונים נוספים בדבר עלויות הייצור ובדבר חומרי הגלם ששימשו בייצור. נתונים אלה אינם מצויים, מטבע הדברים, בידיעתו של מי שאינו יצרן הרכב, אך כאשר פנה הספק הרכב ליצרן, BMW, על מנת לקבל תשובות - סירב האחרון למסור לו או לרשויות המכס במדינת היצוא נתונים לצורך השלמת הליך האימות, וכתוצאה מכך נפסלו התעודות רטרואקטיבית, והיבואנית נדרשה לשלם את מיסי היבוא, בתוספת ריבית וקנס פיגורים.  

לתביעה אף צורף מכתב רשמי מטעם נציגה המוסמך של חברת BMW, שבו הוא מודיע באופן ברור ומפורש, כי אין בכוונתו לאשר את מקורם של כלי הרכב המיוצרים בחברה. 

לדברי עו"ד אברמוביץ, הסכם הסחר מסמיך את רשות המכס במדינת היבוא לבצע אימות של תעודות התנועה רק באופן מדגמי ואקראי, או בשל נסיבות שבהן מתעוררים ספקות ממשיים בדבר האותנטיות של תעודות התנועה, אך במקרה זה, פנו רשויות המכס באופן שיטתי לעמיתותיהן בחו"ל לאימות תעודות התנועה – דבר המהווה פעולה בחוסר סמכות ובניגוד לחוק.

לדבריה, כלי רכב מתוצרת BMW, המיובאים על ידי היבואן הרשמי של המותג בארץ, מלווים בתעודת תנועה. במקרה כזה, טוענת עו"ד אברמוביץ, מקבלים רכבים אלה פטור מלא מתשלום מכס – ועל כן מתקיימת פה אפליה שיטתית נגד יבואנים מקבילים, ע"י רשות המכס.

לטענת עו"ד אברמוביץ, הבקשה של רשות המכס לאימות תעודות התנועה הוא מיותר, שכן מספר השלדה של הרכב שקול לדנ"א שלו, וממילא יש בו פרטים לגבי ארץ הייצור של הרכב והמפעל שבו יוצר. 

"בענייננו, התו ה-1 בכל אחד ממספרי השלדה הוא האות W, ומשמעות הדבר היא כי כל כלי הרכב יוצרו בגרמניה, והתו ה-11 הוא B, ומשמעות הדבר היא כי הייצור נערך באותו מפעל כמו זה של היבואן הרשמי", טוענת עו"ד אברמוביץ בתביעה.

כאן המקום לפרט, כי יבוא מקביל יכול להתקיים רק כל עוד נהנה היבואן המקביל מפער המחירים, שמקורו בכך שאותו מוצר נמכר במחירים שונים במדינות שונות. לכן, כאשר יבואן ישיר מייבא ארצה מוצר מלווה במסמך העדפה, ומקבל פטור מתשלום המכס, בעוד שיבואן מקביל מייבא את אותו המוצר מאותו פס ייצור עם מסמך העדפה, אך זכאותו לפטור נשללת בדיעבד עקב הליך אימות שתוצאתו ידועה מראש – פשיטא שרשות המכס שוללת את התמריץ היחיד לעצם קיומו של היבוא המקביל, ובכך פוגעת הן בחופש העיסוק והן בזכות הקניין של היבואן המקביל, וזאת לתכלית שאינה ראויה ובאופן לא מידתי. 

אחת ממטרותיו המרכזיות המוצהרות של חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, תשע"ו – 2016, אשר פתח את שוק הרכב ליבואנים שאינם יבואנים ישירים – ושמכוחו גם העניק משרד התחבורה למאי מוטורס רישיון יבואן זעיר - היא לקדם את התחרות בענף הרכב, לרווחת הצרכן הישראלי. 

לדברי עו"ד אברמוביץ, "אם אכן אין מחלוקת שהמחוקק ביקש לפתוח את שוק הרכב ליבוא מקביל, ואם ניתן לאמת את מקור הטובין של כלי הרכב המיובאים ביבוא מקביל באמצעות נתונים הלקוחים ממספרי השלדות – מה ההיגיון בכך שרשות המיסים בוחרת לערוך בשיטתיות אימותים של תעודות תנועה, באופן שברור מראש כי יביא לפסילה שלהן? ברור, שהתנהלות כזו תביא לחיסול היבוא המקביל, וזאת בניגוד גמור לכוונת המחוקק".

עו"ד אברמוביץ מבקשת מבית המשפט לקבוע, כסעד הצהרתי, כי הודעות החיוב למאי מוטורס הוצאו שלא כדין על ידי רשות המסים, וכן לחייב את רשויות המכס להשיב לחברת 'מאי מוטורס' את מלוא מיסי היבוא אשר נגבו ממנה בשל ההליך הלא חוקי שננקט נגדה. התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב.