הכנסת ה-24 יצאה לדרך

חברי הכנסת ה-24 התייצבו במשכן הכנסת בירושלים לקראת טקס ההשבעה. 120 נבחרי ציבור, מתוכם 17 חברי כנסת חדשים, יצהירו אמונים בטקס חגיגי. 

הנשיא, ראובן ריבלין, הגיע לרחבת המשכן מלווה בשיירת אופנועים ופרשים על סוסים ואת פניו קיבלו יו"ר הכנסת, יריב לוין, מנכ"ל הכנסת סמי בקלש, מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ, קצין הכנסת יוסף גריף וראש אגף טקסים ואירועים ליאת שמעוני-קוניצקי.

יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, קיבל את פניו של הנשיא יחד עם משמר הכבוד של משמר הכנסת, על רקע מארשים צבאיים שניגנה תזמורת צה"ל. הנשיא ויו"ר הכנסת חלפו על פני צוותים רפואיים מבתי החולים שער צדק והדסה עין כרם בירושלים ונופפו להם לשלום וסקרו את משמר הכבוד. נס הנשיא הונף לצלילי ההמנון הלאומי "התקווה" ונשיא המדינה הניח זר לרגלי הגלעד לזכר חללי מערכות ישראל, המוצב ברחבת המשכן.

ריבלין פנה לחברי וחברות הכנסת ואמר: "אני מכיר את הבמה הזאת, את הפודיום הזה. אני מכיר אותם מקרוב, מקרוב מאוד. 20 שנה זכיתי לשרת את העם בישראל כחבר כנסת. מתוכן – שבע שנים כיו"ר הכנסת. שבע כנסות בסך הכל. היום, אני ניצב מול פרלמנט שפיזר את עצמו ארבע פעמים בתוך פחות משנתיים. פרלמנט שוויתר פעם אחר פעם, על הזכות לתת אמון בממשלה. המחלוקות, החוצות את החברה שלנו, הן מחלוקות של אמת. רבות מהן הן מחלוקות "לשם שמים". אך לעיתים יש חובה להכריע גם במחלוקות קורעות, קשות, כואבות.

המושבים שאתם יושבים עליהם, מכובדי, הם יקרי המציאות. הכוח שניתן בידיכם, למול לחצני ההצבעה שלפניכם, הוא עצום. העם בישראל נושא אליכם את עיניו, ומצפה מכל אחד מכם לגלות מנהיגות. מנהיגות שיפה לשעה הנוכחית. מנהיגות הנאמנה לציבור שלה ולערכיו, אבל גם יודעת לסמן לו גבולות, ולהתוות לו דרך. מנהיגות שבטוחה בדרכה, אבל רואה ביריב האידאולוגי שלה לא אויב, חלילה, אלא שותף פוטנציאלי. מנהיגות שבתוך אווירת השבטיות, יודעת להתרחק מבדלנות ומניכור, שאולי יפים לשעת הקמפיין, אבל הרסניים בבואנו לבנות מדינה, ולהוביל עם. מנהיגות של שותפות ושל כבוד. זו המנהיגות לה זקוק העם בישראל בעת הזאת, והדבר מצופה לא רק מחבר הכנסת וחברת הכנסת עליהם מוטלת מלאכת הרכבת הממשלה, או הנשיא או הנשיאה החדשים שתבחרו, בשבועות הקרובים, אלא מכל אחד ואחת מכם, נציגי הציבור ומנהיגיו."

בסיום דבריו אמר הנשיא: "אני מאמין בעם הזה. אני מאמין בו מכיוון שזה הלקח שלימדה אותי ההיסטוריה – הרחוקה והקרובה. אני נולדתי בטרם קמה המדינה, בילדותי ראיתי את המאבק להקמתה וביום שבו הורם לראש התורן דגל המדינה היהודית והדמוקרטית. אני מאמין בו מכיוון שהעם הזה הוכיח את כוחו בימי המגיפה הזאת. אני מאמין. האמינו גם אתם".