נחמיה רייבי - כיצד אפשר לשפר את ההתיישבות בישראל? - 0404
נחמיה רייבי – כיצד אפשר לשפר את ההתיישבות בישראל? נחמיה רייבי עם שמעון פרס ז"ל (יח"צ)

נחמיה רייבי – כיצד אפשר לשפר את ההתיישבות בישראל?

נחמיה רייבי, הבעלים של חברת גשר הירדן וחבר מפלגת הליכוד, מסביר על חשיבות ההתיישבות בישראל וכיצד ניתן לשפר אותה לעתיד בטוח ויציב יותר: "התיישבות בארץ ישראל מקבעת את השורשים ההיסטוריים שלנו, מפתחת את האזור ובמרחבי יהודה ושומרון ומאפשרת לנו שליטה ביטחונית אפקטיבית".
התיישבות: החשיבה לטווח הארוך
נחמיה רייבי מציין כי במדינת העם היהודי המתמודדת עם גורמים עוינים מסביבה ובתוכה, אחד הדברים החשובים ביותר לטווח הארוך הוא שיפור ההתיישבות בישראל.
התיישבות בישראל נדרשת בראש ובראשונה כביסוס לנחלת אבותינו, את ההיסטוריה אפשר להסביר ואף להפריך דיסאינפורמציה של המתנגדים למדינת ישראל ובכל הקשור לזיקה הברורה של העם היהודי להתיישבות בארצו – אך ללא התיישבות בפועל, הזיקה לארץ ישראל הייתה יכולה להישאר כחלק מסיפור היסטורי בארכיון.
כדי להקים מפעל התיישבותי המטרה היא חשיבה לטווח הארוך, בידיעה שאת הפירות האמתיים של התיישבות המתיישבים הראשונים יראו רק בגיל מאוחר ואולי אף רק הדור הבא יזכה ליהנות מפירות אילו.

מגלי העלייה היהודית הראשונה ב 1882 ועד היום, התיישבות במדינת ישראל ובמיוחד ביהודה ושומרון, קבעו עובדה ברורה בשטח ואיחדו את הזיקה ההיסטורית של העם היהודי למציאות דה-פקטו.

כדי לשמר ולשפר את מפעל ההתיישבות בישראל קיימת חשיבות הקריטית לחשיבה לטווח ארוך, נחמיה רייבי מציג כיצד החשיבה לטווח ארוך מציגה תוצאות בשטח ומדוע אסור לעצור את הזרמת המשאבים הדרושים להמשך ההתיישבות היהודית: "ההתיישבות היהודית לא הולכת לשום מקום, איפה שטרם ביססנו את מעמדנו בשטח עלינו להשקיע תקציבים כדי לקבע את הנוכחות ההיסטורית שלנו בארץ. כל אזור בו התיישבנו יצטרך תחזוקת משאבים קבועה, לא פעם מדובר גם במשאבי ביטחון, כדי להמשיך לתפקד ולהתפתח. צריך לתאר את מפעל ההתיישבות כמפעל שפועל לנצח 24 שעות ביום, 7 ימים בשבוע ולאורך כל השנה".

בנושא ההתיישבות ביהודה ושומרון מדגיש נחמיה רייבי את הצורך הביטחוני: "התיישבות ביהודה ושומרון היא לא רק קביעה היסטורית, היא גם קביעה ביטחונית. צה"ל חייב את ההתיישבות היהודית באזורים אלו כדי לצלוח את השהות במרחב בצורה יעילה ורבת שנים, ההגנה היא גם על המתיישבים באזור אך היא גם שכבת הגנה המוגדרת כחובה עבור כל חלקי הארץ".
 נחמיה רייבי מסביר  על הכרת החוזקות והחולשות של התפתחות הכפרים הערבים אל מול ההתיישבות היהודית עומדת ההתפתחות בקרב הכפרים הערביים, כדי לשפר את ההתיישבות בישראל נחמיה רייבי מסביר שהמשך הצלחת ההתיישבות תלויה בהכרת החוזקות והחולשות של התפתחות הצד השני: "אחת הטעויות הנפוצות היא לשכוח שאל מול ההתיישבות היהודית ישנה גם ההתפתחות של הכפרים הערביים, כדי להצליח לחזק את מפעל ההתיישבות באזורים בהם היהודים חיים אל מול ולעיתים בתוך כפרים ערביים, חשוב להכיר את היתרונות והחסרונות בכל הקשור להתפתחות הכפרים הערביים. מה שסייע להתפתחות כל כפר ערבי זה ריבוי טבעי ועלייה בתוחלת החיים בעשורים האחרונים גם הערבים בכפרים, חלקם רוכשים השכלה מתקדמת, הכנסתם עולה וכך גם רמת ונוחות חייהם ולא פעם גם תחושת כעס על מיעוט בתקציבי פיתוח באזורים אלו".

נחמיה רייבי מסביר שהחולשות שבולמות את ההתפתחות הכפרים הערבים תרמו עם השנים להתפתחות ההתיישבות היהודית: "מלבד השקעה תקציבית גבוהה בהרבה המופנית אל ההתיישבות היהודית, החולשות העיקריות בהתפתחות הכפרים הערביים הם הבנייה הלא חוקית, העדר גמישות לחדשנות ושינויים, מאבקי משפחות וחמולות והשתלבות איטית במשק".

נחמיה רייבי: "ההתיישבות החקלאית חשובה לא פחות"
בעליה של חברת גשר הירדן בע"מ העוסקת בפרויקטים חקלאיים בארץ ובעולם ומי שכיהן בעברו כחבר דירקטוריון ויו"ר ועדה לפיתוח כלכלי בקרן קיימת לישראל ובתפקידים רבים במשרד החקלאות, רייבי נחמיה, מדגיש את החשיבות של כל סוגי ההתיישבות בישראל: "כל התיישבות בארץ מבורכת ומכל סוג, אם רוצים דוגמה טובה להתיישבות שאינה מהשיקולים הביטחוניים או בניית דירות מגורים, קרן קיימת לישראל הפועלת רבות גם להתיישבות בגליל ופיתוח כל חלקי מדינת ישראל, רכשה בתחילת המאה ה – 20 את אדמות עמק יזרעאל לייעוד חקלאי". רייבי מוסיף: "התיישבות חקלאית הייתה קשה יותר מכל התיישבות רגילה, המתיישבים היו צריכים לייבש את הביצות, לעבד את הקרקע לצורך שימוש חקלאי, לסלול כבישים באזור, לדאוג לביטחון ולבנות בסיס לפעילות ההתיישבות העתידית בעמקים, מה שהוביל ליצירת עבודת כפיים רבה ויצירת קבוצות התיישבות שיתופיות בעמק יזרעאל".
הכתבה נכתבה ופורסמה על ידי מחלקת יחסי הציבור של חברת ניהול מוניטין – קידום ומיתוג באינטרנט.

אתר 0404 מכבד את זכויות היוצרים ועושה מאמצים לאיתור בעלי הזכויות ביצירות הכלולות בכתבות. אם זיהית יצירה שאתה בעל הזכויות בה ואתה מעוניין להסירה מהכתבה, אנא פנה אלינו למייל: [email protected]