נחשפו בחפירה ארכיאולוגית: תגיות זיהוי אישיות שענדו ילדים שנשלחו למחנה ההשמדה בסוביבור
עדויות מצמררות ממחנה ההשמדה סוביבור בפולין: תגיות זיהוי אישיות, עשויות מתכת, של ארבעה ילדים בגילאי 5-11 מאמסטרדם שבהולנד, נחשפו במהלך חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במחנה. התגיות – מן תליוני מתכת שענדו הילדים על צווארם, נשאו את שמותיהם, את תאריך הלידה שלהם ואת שם העיר ממנה הגיעו. את החפירה הארכיאולוגית יוצאת הדופן, המתנהלת לפני הקמת מרכז המבקרים החדש במחנה, מנהלים צוות הארכיאולוגים ויטק מזורק (Wojciech Mazurek) מפולין, יורם חיימי מרשות העתיקות ואיבר סחוטה (Ivar Schute) מהולנד, בעזרתם של תושבים מקומיים.
שמות הילדים שתגיותיהם נמצאו, הם לאה יהודית דלפנייא, דדי זק, אנני קאפר, והילד דוד יהודה ז"ל.
לדברי ארכיאולוג רשות העתיקות, יורם חיימי, "ככל הידוע לנו, תליונים עם שמות ילדים נמצאו רק במחנה סוביבור, והם לא מוכרים משום אתר אחר. מעניין לראות, שהתוויות שונות זו מזו, ולכן נראה שלא מדובר ביוזמה מסודרת, אלא ביוזמות פרטיות של הורים, שהכינו עבור ילדיהם תווית זיהוי. סביר שההורים ביקשו לוודא שניתן יהיה לאתר את יקיריהם בכאוס של מלחמת העולם השנייה. תגיות המתכת של לאה, דדי, אנני ודוד, אפשרו לנו לחבר פנים וסיפור לשמות, שהיו עד היום שורה אנונימית ברישומי הנאצים. החפירה ארכיאולוגית נותנת לנו הזדמנות לספר את סיפורם של הקורבנות ולכבד את זכרם", הוא אומר. לצורך קבלת פרטים על הילדים, יצרו החוקרים קשר עם מרכז Camp Westerbork, אשר בתקופת השואה שימש כמחנה ריכוז של יהודים שגורשו מהולנד למזרח אירופה, והיום - משמש כמרכז מבקרים והנצחה.
"עשר שנים אני חופר בסוביבור", אומר חיימי, "וזה היה היום הקשה ביותר שלי. עמדנו עם הדסקיות בשטח, ליד המשרפות, התקשרנו למרכז, ומסרנו להם את השמות. התגובה היתה מיידית. קיבלנו לטלפון תמונות של ילדים רכים ומחייכים. הכי קשה, היה לשמוע שאחד מהילדים שאת התגית שלו החזקנו ביד, הגיע לסוביבור במשלוח של רכבת ילדים בני 8-4, שנשלחו לכאן למות לבדם. הסתכלתי על התמונות ושאלתי את עצמי - איך מישהו יכול להיות אכזר כל כך?"
להלן שמות הילדים, תמונותיהם והתגיות שלהם:
לאה יהודית דלפנייא - De La Penha Lea Judith, בת 6 במותה:
תמונה1: תליון אלומיניום שעליו חריטה, נמצא באזור רציף המחנה. שם פרטי - Lea Judith, שם המשפחה De La Penha, תאריך הלידה 11.5.37, AMSTERDAM.
תמונה 1: תגית האלומיניום של לאה. צילום: יורם חיימי.
תמונה 2: לאה דלפנייא יושבת מימין לחברת משפחה. צילום מתוך ארכיון מוזיאון מיידנק
דדי זק Deddie Zak, בן 8 במותו:
שמו של דדי הופיע על תגית מתכת שעברה שרפה, אשר נמצאה באחת המשרפות. חרוטים עליה שמו - Deddie Zak, תאריך לידה - 23.02.35. דדי הגיע למחנה במשלוח אשר כונה "Kindertransport" על שם מספר הילדים הגדול שהוסע בו אל מותו: כשליש מתוך 3017 יהודים שנשלחו לסוביבור ממחנה הריכוז וכט היו ילדים בגילאי 4-8, רבים מהם ללא ליווי הוריהם. דדי נרצח עם בני משפחתו עם הגעתם למחנה סוביבור ב-11 ליוני 1943, והוא רק בן שמונה.
תמונה 3: התגית של דדי זק. צילום: יורם חיימי
תמונה 4: מימין: דדי זק עם קרובת משפחה.
אנני קאפר ANNIE KAPPER. בת 12 במותה.
תגית האלומיניום של אנני נמצאה בסמוך לאחד הקברים ההמוניים.
בצד אחד של התגית חרוט שמה של הילדה, כתובת המגורים של המשפחה באמסטרדם הולנד. AMSTERDAM Z. HOLLAND. בצד השני של התגית חרוט תאריך הלידה של אנני - GEBOREN JANUARI 1931. משפחת קאפר נשלחה לסוביבור ב-30 למרץ 1943, במשלוח החמישי, ובו 1255 יהודים ב-25 קרונות. הרכבת הגיעה לסוביבור ב-2 לאפריל 1943, וכל נוסעיה נשלחו אל מותם בתאי הגזים של המחנה.
תמונה 5: תגית האלומיניום של אנני קאפר. בצד זה- שם הילדה וכתובת מגוריה. צילום: יורם חיימי
צילום 6: תאריך הלידה של אנני קאפר. צילום: יורם חיימי
דוד יהודה וונדר ולד David Juda Van der Velde , בן 11 במותו.
חצי תגית שבורה מאלומיניום, נמצאה מערבית לתאי הגזים. חרוטים עליה ראשי התיבות של דוד D.J.V/D, ומתחת לשם חרוטה הכתובת PRES.RD.... מתחת לכתובת מופיע שם העיר AMSTERD.... ובשורה התחתונה – חלק מתאריך הלידה של דוד - GEB. 21.1 -ה-21 לנובמבר 1932. דוד ומשפחתו נשלחו במשלוח מספר 5 מווסטרבוק לסוביבור, ב-30 למרץ 1943, הגיעו למחנה סוביבור ב-2 לאפריל 1943, ונשלחו מיד לתאי הגזים.
נא שימרו על שפה נקייה אשר מכבדת אתכם