בג"ץ קבע כי בסמכות שר המשפטים להסדיר בתקנות את סדרי הדין בביהמ"ש בהליכים אזרחיים

בג"ץ קיבל את עמדת המדינה וקבע כי בסמכותו של שר המשפטים להסדיר בתקנות את סדרי הדין בבית המשפט בהליכים אזרחיים. בפסק הדין, שדחה עתירות שביקשו להורות על בטלות תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, אשר מועד כניסתן לתוקף נקבע ל-1.1.2021, ציינו השופטים כי התנהלותה של לשכת עורכי הדין, אשר מחד נטלה חלק אקטיבי ומשמעותי בעיצוב התקנות והיתה חלק אינטגרלי מהליך גיבושן, ומאידך גיסא לאחר שנים של שיתוף פעולה הגישה עתירה הטוענת נגד סמכותו של שר המשפטים להתקין את התקנות שגובשו, מעלה סימני שאלה רבים, וייתכן שאף מקימה נגדה השתק מלטעון את הטענות אותן היא מעלה בעתירה.

בית המשפט קבע, כי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות אכן משקפות עקרונות יסוד בנוגע לניהולם של הליכים אזרחיים בבתי המשפט, במטרה להגשים תכליות ציבוריות ובהן קיום הליך שיפוטי ראוי והוגן, הגעה לחקר האמת והשגת תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך. אולם בכך כשלעצמו אין כדי להצביע כי עליהן להיות מוסדרות בדרך של חקיקה ראשית.

התקנות החדשות נחתמו בספטמבר 2018 ופורסמו ברשומות כחודש לאחר מכן, והן צפויות להיכנס לתוקף ביום 1.1.2021. בפסק הדין נאמר כי מכאן עולה, כי העותרות השתהו למעלה משנתיים ממועד פרסומן ברשומות בטרם הגישו את העתירות. זאת כאשר לשכת עורכי הדין השתתפה בזמן שחלף בגיבושן של התקנות.

בית המשפט קבע בהחלטתו, כי אין ממש בטענת החריגה מסמכות ולא עלה בידי העותרות לשכנע כי כניסתן של התקנות לתוקף תגרום לפגיעה קשה וחמורה בשלטון החוק אשר עשויה "להאפיל" על השיהוי הכבד בהגשת העתירות.

בפסק הדין נכתב עוד, כי "התקנות החדשות נועדו ליתן מענה לאינטרס ציבורי דוחק של קיומו של הליך משפטי צודק ויעיל המנצל כראוי את המשאבים השיפוטיים המוגבלים. ולא למותר להזכיר כי התקנות גובשו לאחר התקיימותם של דיונים רבים בוועדות ולאחר הליך מקצועי, ממושך ונרחב של שיתוף הציבור וקבלת הערות מגופים שונים ומהאקדמיה ומלשכת עורכי הדין, הליך שאף הביא בפועל, לאחר ליבון ההערות, לשינויים בתקנות החדשות".