השר אוחנה: "אריה שיף אזרח למופת. מה הרשויות מצפות שיעשה, שיאפשר לגנוב את רכושו?"

הפגנת תמיכה התקיימה אמש (מוצ"ש) בערד לתמיכה באריה שיף, תושב העיר החשוד ברצח הפורץ לרכבו, מוחמד אל-עטרש. המפגינים התלוננו על הפשיעה הגואה בעיר, ועל חוסר המעש של המשטרה והעירייה כדי לעצור אותה.

ברוח דומה, ציטט היום השר לביטחון פנים אמיר אוחנה את החוק להגנה עצמית לפיו "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים".

על כך כתב השר: "אריה שיף הוא אזרח למופת. כל מה שאכתוב עכשיו מסתמך על הפרסומים בכלי התקשורת. ברור לי שיש ראיות שעוד לא נחשפתי אליהן, אך מתוך הנחה שאין שם ראיית זהב שמשנה באופן מהותי את פני הדברים, אני רוצה לומר כמה דברים. אריה הגיע לגיל שבעים כאזרח שומר חוק. יותר מזה – הוא מתנדב ביחידות חילוץ ואפילו מתנדב למשטרת ישראל. אריה נושא אקדח ברישיון.

גנב מהפזורה הבדואית, שזוהי לו איננה עבירה ראשונה (ישב במאסר בעבר) ניסה לגנוב את רכבו.

מה רשויות החוק מצפות מאזרח למופת שכזה שיעשה? שיאפשר לגנב לגנוב את רכושו? שיצעק? שיחסום את הרכב בגופו? והלא ברור שכל עימות עם הגנב עלול לסכן את חייו. מי כמו המשטרה יודעת זאת.

בינואר 2007 הגיעה חוליית שוטרים לבצע מעצר "על חם" של גנב רכב. הגנב, ראתב אבו עצא, שהיה אמור להיות במעצר בית באותה העת – התעמת עם השוטרים ודקר את השוטר שלומי אסולין בצווארו בחפץ דמוי מברג.

ארבע שנים שכב שלומי ז"ל בין חיים למוות, עד שמסר את נשמתו לבורא. אם היה יורה והורג את העבריין, ייתכן שהיה היום בחיים. ולא – הוא לא צריך היה להיות מועמד לדין. לכן שמחתי כשר משפטים להעניק חנינה לשוטר אחר – שבנסיבות דומות – ירה והרג את גנב הרכב (לא לפני ששילם על כך מחיר כבד ועמד לדין וריצה עונש מאסר).

במאבק בפשיעה יש טובים ורעים. יש אזרחים שומרי חוק שפועלים כדי להגן על עצמם ועל רכושם – ויש עבריינים אלימים ומסוכנים שמתפרנסים על גבם של שומרי החוק. חובת המדינה היא לספק לאזרחיה הגנה וביטחון מפני טרור ופשיעה. ברור שהיא לא תוכל לעשות זאת ב-100% מהמקרים. אי אפשר להציב שוטר בכל פינת רחוב 24/7.

אבל, וזה אבל חשוב מאוד – משמעות הדבר היא שבאותם מקרים שהאזרחים פעלו כדי להגן על עצמם, המדינה צריכה לתת להם גב. כידוע, שר הבט"פ איננו מנהל חקירות – הוא איננו יכול להורות את מי לעצור ואת מי לשחרר. אך אני יכול – כפי שתמיד עשיתי כחבר כנסת ועוד לפני – להביע את דעתי, וכך אני עושה כאן. יש פעמים בחיים שהבחירה באמת פשוטה: כשהרעים נגד הטובים, אני עם הטובים".