פרקליטי אלוביץ׳: "הפרקליטות ניסחה את כתב האישום בדרך של קיצור וערפול באופן פסול ובניגוד לחוק"

בדיון שהתקיים הבוקר (ראשון) בבית המשפט המחוזי בירושלים בתיקי האלפים גילה הרכב בית המשפט קשב לטענות ההגנה שלפיהן כתב האישום פגום במובן זה שאינו מפרט עובדות רבות ולעיתים כללי.

כזכור, לפני כשלושה שבועות הגישו פרקליטיהם של שאול ואיריס אלוביץ' לבית המשפט המחוזי בירושלים טענה מקדמית שלפיה בעת שניסחה את כתב האישום, נקטה הפרקליטות בדרך של קיצור וערפול באופן פסול ובניגוד לחוק, שכן במקום בו היה על המאשימה לפרט היא קיצרה ומקום בו הייתה צריכה לקצר – הרחיבה, וכי שיטת הקיצור שנעשתה, שלא בהתאם לדין, הייתה באמצעות השימוש בביטויים: 'בין היתר'; 'לרבות'; 'ככלל'; 'לעיתים'; 'חלק ניכר'; 'דרישות משמעותיות', וכן בשימוש בהכללות כגון: 'בני הזוג'; 'בני הזוג אלוביץ''; 'הגורמים המקצועיים הרלוונטיים'; 'גורמים שונים בקבוצת בזק' ועוד.

פרקליטו של שאול אלוביץ׳, ז׳ק חן, השיב לתשובתה של הפקליטות לטענות המקדמיות ואמר שהמצג המשפטי שהמדינה הציגה בתשובתה לטענות מקדמיות בולט סביב טענת הפרקליטות לשיקול הדעת הרחב: ״שיקול הדעת הרחב לחוד אבל הישום שלו, לפי החוק הפסיקה לחוד, וכי הפסיקה מחייבת ישום קונקרטי הרבה יותר ממה שנקטה הפרקליטות. אנחנו לא כופרים בשיקול הדעת הרחב אלא שההפעלה תהיה בתאם לכללים שנקבעו בפסיקה. בנוסף, המאשימה מבלבלת בין הפניה לחומר הראיות לבין הפניה לכתב האישום שהוא מסמך משפטי שמתאר תמונה. לשחות ללא גלגלי הצלה באוקיינוס והפניה לראיות ולעיון במסמכים הוא לא תשובה לטענה שלנו שכן עליה לפרט את הראיות כדי שנדע עם מה עלינו להתמודד.

בלבול נוסף הוא בין טענות משפטיות שלפיהן מוטלת אחריות משפטית לבין יחוס מעשים קונקרטיים וספציפיים שהם הבסיס שממנו נצטרך לצאת הגזירת אותה האחריות המשפטית הנטענת.

למשל כותבים ״נתניהו הורה״. אבל למי הורה? לשאול אלוביץ׳? ואז נדע ידע או לא ידע, אחראי או לא אחראי. בכתב אישום אי אפשר לדבר ביטויים מכלילים או על ״בדרך כלל״, אנחנו צריכים לדעת עם מה אנחנו מתמודדים. אנחנו צריכים להתמודד עם יריעת מחלוקת ברורה ולא סיפורי מעשיות״.

פרקליטו של אלוביץ׳ הביא, כתמיכה לטענה זו, פסק דין שבו אחד משפטי ההרכב, השופט שחם, לא קיבל כתב אישום שהיו בו ביטויים כלליים.

לדברי עו"ד חן: "טוענים שאנחנו היינו במערכת יחסית והוא יודע מה אנחנו נותנים לו כדי להגדיר את התן וקח. מה בדיוק ביקש ראש הממשלה משאול אלוביץ׳, שביקשו גם בני משפחתו של ראש הממשלה, באמצעות אחרים וזה כבר מסקנה משפטית מסתברת על בסיס ראיות אבל הם לא יכולים למנוע ממני לדעת מתי פנה לאלוביץ. אין כמעט פניות כאלה, הגיע הזמן לחשוף את הסוד הגדול. המציאות הפוכה, מספר הפניות לאיריס - לא קיים, לשאול ניתן לספור על יד אחת. ואומר העד שבתקופה מסויימת שהפניות היו מבני משפחת ראש הממשלה, ואחר כך סותר ואומר שכלל לא היו בידיעת ראש הממשלה, כלומר המציאות הפוכה ממה שנטען. אני מייצג את שאול אלוביץ׳ ואני זכאי לדעת מה ומתי פנה ראש הממשלה לשאול אלוביץ׳״.

פרקליטתה של איריס אלוביץ׳, מיכל רוזן עוזר, התייחסה לבקשתה לקבלת פירוט בעניין הטענות המיוחסות למרשתה: ״קראתי את טעמי המדינה ודוחה בתוקף שהם מצדיקים את ההבחנה והאפליה באי ההעמדה לדין של אילן ישועה ושרה נתניהו. מה אומרת המדינה שחור על גבי לבן? הגיע אילן ישועה ואנחנו מדברים עוד בשלב החקירה הסמויה וכבר אז הוחלט שישועה לא יעמוד לדין. על סמך מה החליט היועמ"ש שאילן ישועה מעמדו פחות? ואח"כ משהתברר שקיבל טובת הנאה ״פעוטות״ בסך 15 מיליון שקל ונשאר כעד ולא כחשוד, וכל זה קורה לפני שמתחילים בחקירה בכלל. התביעה משרטטת את המגרש הנורמטיבי ואני לא מכירה מקומות כאלה ולא מכירה טענות כאלה. הרי מראש החליטו את מי לא יעמידו לדין, וכל זה לפני שמישהו בכלל נחקר. זו איננה טענת קש של סניגורים. יש כאן תיק שיש בו החלטה על הכל מראש וזה שזה כתוב בלשון היפה של הפרקליטות לא אומר שזה פחות מדרמטי.

איריס אלוביץ׳ מואשמת בביצוע בצוותא יחד עם שאול אלוביץ׳. והפרקליטות אומרת ״הוא עשה ועשה ועשה״, ואיריס ידעה והבינה. ואני כופרת בדבר בזה מכל וכל. הם חושבים שככה הם יכולים להוכיח את זה, אבל יש טענות שפונים לאיריס אלוביץ׳, ואני לא מבינה למה הכוונה. אומרת המדינה היו פניות מראש הממשלה, ואני רוצה ואיריס אלוביץ׳ רוצה לדעת איזה פניות נעשו אליה. שאול ואיריס אלוביץ׳ הם בני אדם והם זוג ואוהבים אבל הם שני אנשים שונים".