ימים חדשים וזמירות חדשות. לאט לאט ולאחר תקופת יובש אכזרית ובלתי נתפסת, החלו להפשיר יחידות דיור לבנייה ברחבי השומרון. ב-24 השעות האחרונות אושרו לבנייה גם יחידות בהר ברכה, את היישוב יצהר יכפילו בכמות התושבים ואפילו בנייה אושרה בתפוח מערב שבעבר נהרסו בו מבנים יהודים.

ימות המשיח ממש של הימין, אל מול השמאל המתוסכל ולראשונה - השותק.

עד היום, אם רק היו רומזים על הכוונה לבנות בשומרון - האמריקאים היו עומדים על רגליהם האחוריות, האו״ם היה נכנס לוויברציות, השמאל בישראל היה מקפץ כמו סוס, כלי התקשורת של השמאל היו נכנסים למתקפת כותרות נגד וחברי הכנסת של השמאל היו צועקים על כל במה.

אלא, שהמציאות השתנתה. ״דוקטרינת נתניהו״ שינתה כאן את הכל. גם אני, הייתי ממבקריו הגדולים של ראש הממשלה על הזנחת הבנייה ביהודה ושומרון במשך שנים, אלא שראש הממשלה נתניהו הלך בדרך אחרת - לאגף את הערבים והמתנגדים באמצעות אלה שאמורים להתנגד, אך הדבר האחרון שמעניין אותם הוא השומרון.

נתניהו רקם בחודש שעבר שני הסכמי שלום עם איחוד האמירויות ועם בחריין והוא ממשיך לרקום עם מדינות נוספות. מי שמכיר את ההסכם על בוריו, לא מצא שם רבע אות על בנייה ביהודה ושומרון. הנושא הזה ירד מהפרק ונעלם מההיסטוריה. הוא לא קיים.

בדיוק בימים שבהם ראש הממשלה מנהל שיח עם מדינות נוספות ועושה עסקים עם אלה שכבר חתמו איתנו על הסכמי שלום, הוא מאשר יחידות דיור לבנייה בשומרון. מי שעושה זאת בעת שיחות שלום ולפני שהסכמים נוספים יחתמו (סודאן? סעודיה?) עושה זאת מתוך ידיעה שאף אחד כבר לא מתנגד.

השמאל צלל עם האג׳נדה שלו ונעלם. לפיד, גנץ ואשכנזי נותרו ללא מילים. הם לא יכולים להתנגד יותר לבנייה ביהודה ושומרון בעת שהערבים עצמם - מעצמות ערביות, לא מתנגדות.

דוקטרינת נתניהו, לא רק שמביאה שלום, היא גם מסלקת לאט לאט מתוכנו את ״מהרסייך ומחריבייך״.