קרעי: "הפרטת תאגיד השידור הציבורי צריכה הייתה להתבצע כבר לפני שנים"

חבר הכנסת ד"ר שלמה קרעי נאם הערב (שני) בהפגנה נגד שידור הסדרה "היהודים באים", מול משרדי תאגיד השידור הציבורי "כאן" בירושלים.

חה"כ קרעי אמר בנאומו: "בראשית דבריי, קודם שאכנס לגופו של העניין שבשלו נאספו כאן רבבות אלפי ישראל, חשוב שתדעו שמבחינתי הפרטת תאגיד השידור הציבורי בעיניי צריכה היתה להתבצע כבר לפני שנים.

אנחנו בליכוד דוגלים בשוק חופשי ותחרות. אין שום סיבה שבעולם, בעידן של אינטרנט חופשי ורבגוניות של תכנים, שהציבור יממן מכיסו באופן ישיר, בקרוב למיליארד שקל בשנה, ערוצי תקשורת מסויימים ואליטיסטים, המונעים ברוב המקרים מאג'נדה מסויימת מאוד שאינה מייצגת את מגוון הדעות בציבור הישראלי.

ייצאו נא לשוק החופשי ויציגו את מרכולתם כמו יתר השחקנים בשוק התקשורת והמדיה בישראל.

ולכן, הגשתי הצעת חוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי ולהפסקת המימון בכפייה באמצעות אזרחי ישראל. זה לא סתם מימון בכפייה, זה מימון שצבוע בשם של "אגרת רדיו" בתוך רישיון הרכב, אך משמש רובו ככולו בכלל לשידורי הטלוויזיה.

מעבר לרעיון של שוק חופשי ותחרות שעומד בבסיס הצעת החוק שלי להפרטת התאגיד, מדובר גם במוצר כושל, חסר טעם וחסר רייטינג. כל כולו של התאגיד נועד לשלם משכורות מנופחות על חשבון כולנו לחיילי האג'נדה. ואם כבר יש תכנית שנותנת טעם אחר, ערב יותר, מאוזן יותר, פועלים כדי להחשיך לה את המסך.

אבל אילו היה מדובר רק במאבק כלכלי או באג'נדה שמאלית מעצבנת, כנראה שלא היינו כאן כולנו. למה? כי התרגלנו. התרגלנו למדורת השבט הזו הקובעת מדיניות וסדרי עדיפויות כטוב בעיניה.

במקרה הטוב, אנחנו לא צופים בטלוויזיה ובמקרה הפחות טוב, צופים אבל מעקמים את האף מריחה הרע של האג'נדה.

אם כן, למה הגענו לכאן היום? מכיוון שנחצו קווים אדומים. ביזוי כל קדשי ישראל, שעליהם מסרו יהודים את נפשם אלפיים שנה, במסווה של תרבות וסאטירה. "נזם זהב באף חזיר".

בוועידת היסוד של ההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח) ב־1935, קבע ז'בוטינסקי כי ציונות בין היתר היא "השרשת קודשי תורתו (של עם ישראל) בחיי האומה". ז'בוטינסקי, הליברל הציוני, קבע כי לקודשי התורה "זכות בכורה" אף על "תועלתו של היחיד", שגם היא עקרון מקודש בעיניו.

הם מחרפים את מערכות ישראל ואנחנו נאמר להם עד כאן! (כאן). לא ייעשה כן במקומנו!

ויֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-הָאֲנָשִׁים הָעֹמְדִים עִמּוֹ לֵאמֹר... מִי, הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה, כִּי חֵרֵף, מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים.

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּ֔י אַתָּה֙ בָּ֣א אֵלַ֔י בְּחֶ֖רֶב וּבַחֲנִ֣ית וּבְכִיד֑וֹן וְאָנֹכִ֣י בָֽא־אֵלֶ֗יךָ בְּשֵׁם֙ ה' צְבָא֔וֹת אֱלֹהֵ֛י מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר חֵרַֽפְתָּ. הפלשתי הערל הזה = 1147 = היהודים באים תאגיד השידור כאן".