יואב קיש על התערבות מנדלבליט בשלילת תושבות ממחבלים: "החוק לא כפוף ליועמ"ש אלא היועמ"ש כפוף לחוק"

סגן שר הבריאות, ח"כ יואב קיש מהליכוד תקף היום (ראשון) את היועמ"ש מנדלבליט על התערבותו בהחלטות שר הפנים בנוגע לשלילת תושבות ממחבלים, על אף חוק מפורש בעניין הקובע אחרת.

לדברי קיש: "במסגרת "פרשת אבו ערפה", בג"ץ החליט לבטל החלטות של חמישה שרי פנים על שלילת תושבות של מחבלים וקבע כי אין בידי שר הפנים סמכות לשלול תושבות במקרה כזה, אלא אם כן הכנסת תחוקק חוק הכולל סמכות מפורשת לשלילת תושבות בעילה הזאת.

במרץ 2018, בזמן תפקידי כיו״ר ועדת הפנים, הובלתי חקיקת חוק לתיקון סעיף 11א לחוק הכניסה לישראל כפי שבג"ץ דרש כך שתהיה סמכות מפורשת לשר הפנים ולהלן לשון החוק:
"שר הפנים רשאי לבטל רישיון לישיבת קבע שניתן לפי חוק זה, בין השאר אם הוכח להנחת דעתו כי בעל הרישיון עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל...".

במהלך דיוני הוועדה היועמ"ש התעקש שנוסח החוק יתנה את שלילת התושבות מהמחבלים בהסכמתו. סירבתי ויחד עם חבריי בוועדה שינינו את הנוסח והסרנו את ההתניה בהסכמת היועץ. כנבחרי הציבור לא הסכמנו לייצא את אחריותנו לגורם בלתי נבחר.

לאחר שהחוק עבר בכנסת, בניגוד להסמכה בחוק של השר לפעול על פי שיקול דעתו, היועמ"ש קבע בחוות דעתו כי הוא מגביל את השר וקובע שהשר יוכל לשלול את תושבות המחבלים רק בתנאי שיקבלו מעמד "תושב ארעי". מעמד שמעניק למחבלים את מרבית הזכויות הסוציאליות של אזרחי ישראל.

כמי שהיה יושב ראש ועדת הפנים בזמן חקיקת החוק אני יכול להעיד שתכלית החוק הייתה להקנות לשר הפנים את הסמכות לשלול את מעמד התושב ממחבלים באופן שישלול את זכויותיהם הסוציאליות.

בקביעת היועמ"ש להעניק מעמד "תושב ארעי" למי שנשללה תושבותו על ידי שר הפנים הוא למעשה מרוקן את החוק מתכליתו ומבטל לגמרי את כוונת המחוקק.

בספטמבר 2019 הוגשו שתי עתירות לבג"ץ על ידי המוקד להגנת הפרט המבקשות לקבוע כי סעיף שלילת התושבות איננו חוקתי ויש לבטלו.
לצערי הרב, מסתמן שהיועמ"ש מבקש לקבוע את "עמדת המדינה" ולפיה יש חובה להעניק למחבלים האלה זכויות סוציאליות בניגוד גמור לכוונתנו כמחוקקים.

פניתי ליועמ"ש הכנסת ושר הפנים על מנת לוודא שעמדות הכנסת ו"המדינה" בבג"ץ שייערך חודש אוקטובר ייצגו את כוונת המחוקק ולא את הסכמת היועץ.

מתחקירו של קלמן ליבסקינד (לינק לתחקיר בתגובה הראשונה) עולה שברקע הדברים משרד המשפטים מבצע השתלטות על קבלת ההחלטות, מציב את היועמ"ש כגורם מכריע ומייצר "אמות מידה" שיכתיבו לשר הפנים מה סביר שיחליט ביחס למחבלים.

לא ניתן לקבל "אמות מידה" שנכתבות ללא סמכות חוקית. אימוץ עמדת היועמ"ש, כאילו החוק חוקתי בתנאי שיינתן מעמד "תושב ארעי", תחטא לרצון המחוקק ותחטא לתכלית החוק - שלילת הזכויות הסוציאליות למחבלים.

אנו המחוקקים לא נקבל מהפכה חוקתית של היועמ"ש. הספיקה לנו אחת של בג"ץ מעל הראש. החוק לא כפוף ליועמ"ש אלא היועמ"ש כפוף לחוק".