אוחנה: ״אין לי אמון במח"ש. בתוך 30 יום אודיע מי יהיה מפכ״ל המשטרה"

השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, כינס הערב (רביעי) מסיבת עיתונאים והתייחס למספר עניינים שעל סדר היום נוכח התמודדות המשטרה עם משבר הקורונה.

השר אוחנה: "בשבועות האחרונים הקפדתי שלא להתראיין. חשבתי שיהיה נכון להכיר את המשרד לביטחון הפנים על גופיו בטרם אצא לציבור בהצהרות ובתכניות, או לפחות להשלים מאה ימים בתפקיד, אך המציאות של הימים האחרונים אינה מאפשרת לי זאת.

מדינת ישראל, יחד עם העולם, עוברים זמנים קשים מאוד. המאמץ הלאומי למנוע את התפשטות נגיף הקורונה, יחד עם הניסיון למעט ככל הניתן במגבלות על המשק, הקשיים הכלכליים האמיתיים שהציבור חווה, הפחד וחוסר הביטחון שבו שרויים רבים - נותנים את אותותיהם.

אני רוצה לפנות קודם כל לאחיי ולאחיותיי מקרב הציבור החרדי. בתקופה האחרונה שוחחתי עם רבים מכם, אזרחים ואזרחיות, שרים וחברי כנסת, ראשי רשויות ונבחרי ציבור, עיתונאים ומובילי דעת קהל. שלחתם לי הודעות, הראיתם לי סרטונים. בצפייה בחלק מהם, הלב התכווץ ממש. אני פועל יחד עם צמרת המשטרה כדי לתקן את הדרוש תיקון – וישנם דברים הדרושים תיקון, זה בלתי נמנע כאשר החיכוך בין האוכלוסייה האזרחית לשוטרים עולה באופן משמעותי כל כך. אומר זאת באופן ברור: אין מקום לשוטרים אלימים במשטרת ישראל ואני מצפה שהמקרים המתאימים יטופלו במלוא חומרת הדין על ידי המפקדים. 

הסיבה שאני מדגיש את המפקדים היא, שאין לי אמון באפקטיביות של מח"ש אשר במשרד המשפטים. עוד כשר משפטים העברתי החלטת ממשלה – נגד עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה הממונה על מח"ש – להקים ועדת בדיקה ממשלתית למח"ש.

ראיתי רבים מכם, אחיי החרדים, המגנים בכל פה נאצות כנגד השוטרים, כמו גם זריקת חפצים, הבערת פחים וקריאות נוראות כגון "נאצי" שראינו בימים האחרונים. אני מברך על הגינויים הללו. הרוב המוחלט של הציבור החרדי חושב כך והרוב המוחלט של השוטרות והשוטרים עושים עבודתם נאמנה ונאבקים בפשיעה, בטרור וכעת גם בהתפשטות נגיף הקורונה תוך הקרבה וסיכון עצמי – כלוחמי החוד של מדינת ישראל והם ראויים לכל הכבוד וההערכה.

אף אחד מהם לא התגייס למשטרה כדי לאכוף חקיקת קורונה, והם נושאים במשימה הלאומית לא כי זה מה שהם אוהבים לעשות, אלא כי זה מה שחובתם לעשות כאוכפי חוק.

אלה ימי בין המצרים, והם מועדים לפורענות. שמרו והשמרו, זכרו שהשוטרים אינם מחליטים לא על סגר ולא על חובת חבישת מסיכה, הם רק אלה שאתם פוגשים בקצה התהליך החוקי שקרה בממשלה ובכנסת.

מכאן אני פונה לאזרחי ישראל כולם, אירועי המחאות וההפגנות גואים. בימים כתיקונם אין בכך כל פסול, זה חלק מהותי, יסודי וטבעי מנשמת אפה של הדמוקרטיה, בין אם אנו מסכימים בין אם איננו מסכימים עם נושא ההפגנה. בימי הקורונה אני סבור שראוי להימנע מכך מחשש להפצת הנגיף, אבל מכל מקום – לא זה מה שראינו אתמול.

מה שראינו אתמול זו אנרכיה. סוכני כאוס המבקשים לזרוע בהלה, ייאוש ומרד בציבור. שיא מכוער של שבועות רבים של הסתה, נאצות וגידופים, גם מצד נבחרי ציבור. כשחבר כנסת קורא לממשלה, שהוקמה ברוב של חברי הכנסת ועל כן משקפת את קולות רוב העם "לא לגיטימית ועל כן אין לציית להוראותיה" זו קריאה למרד. כאשר חבר כנסת אחר מדבר על השר ה"משסה את השוטרים בגיבורי מחאת בלפור", זו קריאה לדה לגיטימציה לא רק של השר, שזכה – אגב –גם הוא לאמון רוב הכנסת, אלא גם של "השוטרים המשוסים" במרכאות כמובן.

הם וחבריהם שלא יצאו נגד דבריהם לא יכולים לרחוץ בניקיון כפיים אחרי ליל פורענות דוגמת זה שהיה אתמול במסגרתו הותקפו באלימות שוטרים ועיתונאים, ובמופע של צביעות והיתממות לצאת בגינויים נגד אלה אותם הכתירו כ"גיבורי מחאת בלפור" והקהל שבא איתם.

היו בחירות בישראל. הציבור נתן את אמונו בנבחריו, אשר החליטו, לאחר שלוש מערכות בחירות קשות, יצריות וסוערות, להביא סוף לפילוג ולהקים ממשלת אחדות, לא מעט לאור האחריות הלאומית הנובעת מהמאבק בנגיף והצורך באחדות כדי לנצח במאבק הזה. זה לא קרה בקלות, ולא בלי חששות. היריבות שנוצרה עקב מערכות הבחירות הקימה מחסומים של חשדנות, ניכור והרבה מאוד אי הסכמות בין הצדדים. אבל כך בחרו נציגי העם, וכך מתקיימת דמוקרטיה פרלמנטרית.

"החלופה" שאנו רואים ברחובות בימים האחרונים, והנושאת את שם הדמוקרטיה על שפתיה, לשווא, היא אנרכיה. "האלטרנטיבה" הזאת היא אי-שלטון, התנהלות שתוכרע לא בקלפיות, אלא ברחובות. לא בשכנוע, אלא באלימות. זו אינה חלופה.

יש מה לתקן במשטרת ישראל, שלעיתים מגלה סובלנות היכן שיש להפעיל כח, ולעיתים מפעילה כח היכן שיש להתאזר בסבלנות ובסובלנות. ואת התיקון הזה בכוונתי להוביל, יחד עם המפקדים והמפקדות, השוטרות והשוטרים, ואתם כולכם תראו זאת. רק התחלנו. דרך ארוכה לפנינו ומבחן התוצאה הוא שיכריע. שינויים בסדרי גודל כאלה לא קורים בתוך חודשיים.

מי שיסייע לי במשימה החשובה הזאת הוא המפכ"ל הקבוע הבא של משטרת ישראל, ועל בחירתי אודיע בתוך שלושים ימים מהיום. בימים אלה נראה שצריך להזכיר – אנחנו בנות ובני עם אחד. תמיד היו ותמיד יהיו חלקים בעם שלא תמכו בממשלה, תמיד היתה ותמיד תהיה אופוזיציה. אבל אנחנו כולנו אזרחי מדינה אחת. מדינה שהוקמה לא על ידי אנשים שתמכו בדיוק באותם רעיונות, אלא ברעיונות שונים. אבל הם קיבלו על עצמם את כללי ההתנהלות הדמוקרטיים. אף אחד לא כבש את השלטון ברובים ובתותחים, תנועת הליכוד ומפלגת כחולבן הקימו ממשלת אחדות, אליה הצטרפו נוספים וזכו לרוב משמעותי בכנסת.

ראש הממשלה נתניהו נבחר לתפקידו על ידי מספר עצום של אזרחים בבחירות, וזכה לאמון רוב גדול מאוד בכנסת. ההסתה שעולה על גדותיה אינה זוכה למענה הולם, ולעיתים אינה זוכה למענה כלל.

בשבועות האחרונים קרא זמר עבר קריאה פומבית "לחסל את הפסיכופת, את אשתו המופרעת, ואת הבן הפרזיט הדוחה". ולמיתממים התוהים למי הכוונה, הרי שאמירה מסיתה זאת מצטרפת לאמירות דומות של אותו אדם מן העבר כלפי ראש הממשלה נתניהו ובני משפחתו. 

באחד מעמודי הפייסבוק המאורגנים פורסם כך: "נתניהו, אפרופו חוק הקורונה, חוק ההסמכה שאתה מת  להעביר בסיוע המשת"פים בשבוע הבא...

אל תשמח... גם לואי ה-16 היה בטוח שהוא הוא החוק... תיזכר איך זה נגמר לו... בן של היסטוריון... 14/7 מתקרב...יום הבסטיליה. " 
זה המקום להזכיר רבותי, לואי ה-16 הוצא להורג בעריפת ראשו. יום הבסטיליה הוא היום המסמל את המהפיכה הצרפתית העקובה מדם. זהו עמוד הפייסבוק של אלה שכינה אותו חבר כנסת "גיבורי מחאת בלפור".

והיועץ המשפטי לממשלה, שלקח לעצמו עוד סמכות, כמי שכנראה חש עצמו נטול סמכויות – סמכות להפקיע מידי המשטרה את היכולת לפתוח בחקירה בגין מקרים אלה, ונטל אותה לידיו. אני מדגיש – לא את הסמכות להגיש כתבי אישום במקרים המתאימים, את זה ממילא יש לפרקליטות, אלא את עצם הסמכות לפתוח בחקירה. הבוקר השיבני היועץ במכתב בו למעשה הוא כופר בסמכות המשטרה לבצע את תפקידה ולמלא את משימתה, ומכפיף את אגף החקירות הלכה למעשה כזרוע הביצועית שלו לעניין זה.

הוא לא פירט מה נעשה במקרים הללו אותם פירטתי, ובעוד מקרים רבים אחרים בהם עלו קריאות מפורשות לרצח/חיסול/הריגת ראש הממשלה ו/או בני משפחתו, מקרים שלידם מה שקרוי "ההסתה שקדמה לרצח רבין" – מחווירים.

אני קורא לשר המשפטים ניסנקורן ולכנסת לפעול לתיקון המצב. המשטרה איננה משטרת הפרקליטות. היא גם לא משטרת אוחנה. המדובר במשטרת ישראל. אפעל יחד עם צמרת המשטרה כדי להפיק את הלקחים מאירועי השבועות האחרונים, ולהטמיע אותם בעבודתה היומיומית של המשטרה – לטובתם ולרווחתם של כל אזרחי ישראל, בלי אבחנה בין אדם לרעהו ללא הבדלי נטייה פוליטית.

בימים האלה, בהם חלקנו מכונים "אויבי העם" ולא בצדק, אנחנו לכל היותר יריבים פוליטיים – אני מבקש לאחל לכל עם ישראל ולכל אזרחי ישראל בריאות טובה ואחדות בשעה זו, כדי שננצח יחד את המאבק המשותף בהתפשטות הנגיף".