המשטרה על המוקד | כל הפרטים מהדיון בוועדת חוקה בנושא התנהלות השוטרים ואכיפת קורונה

דיון התקיים הבוקר בוועדת חוקה חוק ומשפט בנושא התנהלות השוטרים ואכיפת קורונה כלפי קטינים ובעלי צרכים מיוחדים. הדיון מגיע לאור ריבוי המקרים לאחרונה בהם תועדו שוטרים אוכפים את חוקי הקורונה באגרסיביות ולעיתים בצורה לא רגישה כלפי אוכלוסיה אזרחית נורמטיבית ואף כלפי קטינים ובעלי צרכים מיוחדים.

אביה של הילדה החרדית, בת ה-13 מי-ם, שעוכבה דקות ארוכות תוך שהיא ממררת בבכי, לאחר שהורידה את המסכה, אמר בוועדת חוקה כי "עד לרגע זה המשטרה לא התנצלה על המקרה. הילדה הורידה מסכה כדי לשתות".

דוד ביטון בן ה-24 שנעצר למשך ארבעה ימים בגלל אירוע שהחל על אי לבישת מסיכה, פרץ בבכי במהלך עדותו בועדה לאחר שצפה ברגע המעצר: ״לא קיבלתי טיפול רפואי, פרפרתי 40 דק על הרצפה. אמרתי להם שאני עומד למות״.

יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח וח"כ שרן השכל הודיעו כי יקדמו חקיקה, לפיה משטרת ישראל תחויב לדווח לבית המשפט על מילוי שורה של זכויות עצירים, כולל תיעוד הודעה על הזכות להיוועץ בעורך דין באופן מיידי, מתי נמסרה הודעה למשפחתו על העצור על מעצרו ועוד. במידה ולא יישמרו זכויות העציר במלואן, יחויבו בתי המשפט להתייחס לכך כשיקול בהחלטתם על הארכת מעצר החשוד.

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס)אמר  בדיון הסוער בוועדת החוקה חוק ומשפט: "אני לא ממעיט מערכה של המשטרה ומעבודתה, אך לא יתכן שכל פעם לאחר אירוע אלים עד שיוצאת תגובה - התגובה של המשטרה היא גיבוי של השוטר המכה. מח"ש היא מחלקה לחיפוי שוטרים, עד היום המשטרה לא טרחה להתנצל על המקרה המזעזע של הכאת הנער יענקי רוזנברג.

בדימונה במקרה של הנער בן 16 השוטר שהוא שכן שלו מכיר במגובלותו הכו אותו כאילו הוא רוצח. אני מבקש שתכירו אותנו כציבור חרדי תכירו את ציבור בעלי מוגבלויות ואת הציבור האתיופי, תפקחו את העיניים ואת הלב. מסכן אותו אדם שהוא חרדי אתיופי בעל מוגבלות. לסיום אני רוצה להציע לכם שמשטרת ישראל תעסיק כמו בשירות המדינה 5% בעלי מוגבלויות כדי שהמשטרה תכיר את הציבור הזה".

מ"מ מנכ"ל האגודה הישראלית ליוצאי אתיופיה, מזל ביסהוור: "תגידו תודה שאתם לפחות לא אזרחים שחורים. המעצרים הופכים להיות כאמצעי ענישה, לא רק הרתעה. "אתה לא בא לי טוב, אז אני עוצר אותך". באופן מפתיע, למשטרת ישראל יש תמיד נתונים אחרים. רק שליש מהמעצרים בהפגנות יוצאי אתיופיה הבשילו לכדי כתבי אישום, וזה אומר משהו".

ראש מדור חקירות במשטרת ישראל, סנ"צ גלעד בהט, התייחס לאירוע ואמר: "אסור לי להגיב מכיוון שהתיק עדיין בחקירה, גם אם אני יודע שהאמת היא אחרת".

ראש חטיבת חקירות במשטרה, תנ"צ דודו באואנו, התייחס לטענות ואמר: "יש ירידה דרמטית של עצורים על ידי משטרת ישראל לאורך השנים. בשנת 2016 נעצרו מעל 60 אלף איש, בשנת 2017 ירדנו ל 51 אלף. משטרת ישראל משתמשת פחות ופחות במעצר".

אולם יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, הדגיש כי על פי דו"ח מבקר המדינה, המשטרה לא מדווחת על כ- 40% מהמעצרים שהיא מבצעת. מנהל החטיבה לביקורת מוסדות שלטון במשרד מבקר המדינה, יובל חיו, חיזק את דבריו ואמר כי בין השנים 2016 ל-2018 לא תועדו למעלה מ- 123 אלף מעצרים. תנ"צ באואנו השיב כי המשטרה אינה מגדירה מקרים אלו כ"מעצרים". בתגובה אמר היו"ר ח"כ שלח כי גם עיכוב או הבאה לתחנת משטרה מחייבים דיווח ושקיפות וכי בחוויית האזרח זהו מעצר לכל דבר ועניין.