הצוות לבחינת השפעת הקורונה על חוזים: "הנגיף אינו פוטר אוטומטית מקיום חוזה"

הצוות הבין-משרדי לבחינת השלכות המשבר על התקשרויות חוזיות המליץ היום (שלישי) לצדדים לנהל משא ומתן בתום-לב כדי להתאים חוזים שיישומם נתקל בקשיים בגלל נגיף הקורונה לנסיבות שהשתנו. עוד המליץ הצוות לחוקק הסדרים פרטניים לחוזים בתחום המופעים, אולמות האירועים וגני ילדים פרטיים, ומנגד לא להתערב בחקיקה בשווקים מורכבים כדוגמת שוק השכירות העסקית.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ, הגיש לשר המשפטים את המלצות הצוות, המבקש להביא למיתון השפעות המשבר על התקשרויות, להביא להמשך קיומם של חוזים, להפחית את הסכסוכים החוזיים כתוצאה מהקורונה, ואת העומס שיוטל על בתי המשפט.

כפי שעולה מהדו"ח, הצוות מצא שמשבר הקורונה מהווה אירוע בלתי צפוי, שכן לא ניתן היה לצפות את המגיפה ובעיקר את השלכותיה. הקורונה יצרה נסיבות חריגות, שפגעו מהותית באפשרות לקיום החוזה כפי שהוסכם עליו. ואולם, אין בכך כדי לאפשר לצדדים לחוזה להתנער מחיוביהם החוזיים ועליהם לעשות כל מאמץ להמשיך ולקיים את החוזים שערכו ולהתאימם לנסיבות שהשתנו. הצוות הגיע למסקנה כי הדין הקיים מחייב למעשה קיום מו"מ מחודש בנסיבות אלה, וכי נוכח חוסר הוודאות הרבה באשר לתוצאה המשפטית שאליה יגיע בית המשפט במקרה של סכסוך בין הצדדים, הגעה להסכמות מחודשות היא הפתרון הטוב ביותר עבורם.

כידוע, חקיקת החירום בתקופת משבר הקורונה צמצמה את היקף פעילות המשק הישראלי באופן משמעותי על מגוון היבטיו, באופן שהשפיע על ענפי משק רבים, כמו גם על פרטים ויחידים. משבר הקורונה והמגבלות שהוטלו בגינו הביא לכך שבענפים שונים במשק נוצר קושי מהותי לקיים את החוזים, באופן מלא או חלקי. עקב שינוי הנסיבות, צדדים לחוזים שונים נתקלו בקושי להמשיך לקיים חוזים במתכונתם המקורית, כפי שהוסכמה על ידם בעת כריתת החוזים.

הצורך בבחינת המדיניות המשפטית הראויה בתגובה למשבר הביא את משרד המשפטים להקים צוות בין-משרדי, שניהלה ראש אשכול משפט אזרחי בייעוץ וחקיקה, עו"ד רני נויבואר, וחברים בו נציגים ממשרדי האוצר והכלכלה, הפרקליטות, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. לשם גיבוש הסדרים חוזיים רצויים, פעל הצוות על מנת למפות את השלכות המשבר על ההתקשרויות השונות במשק, בשים לב לשלבי התפתחות המשבר, ותוך התייחסות לסוגי התקשרויות שונים, לבחינת החלופות השונות להתמודדות בהיבטים החוזיים השונים, ותוך סקירת אופן ההתמודדות של מדינות העולם עם הסוגיות השונות.

הצוות פעל לאיסוף מידע, לשם מיפוי הסוגיות השונות המצריכות בחינה והמלצות, על דרך של פנייה יזומה לקבלת התייחסות מבעלי עניין, מהמגזר השלישי ומהאקדמיה, ונערכו דיונים עם הגורמים השונים. כן נערכו מספר סקרים מבססי ידע, בקרב עסקים קטנים ובינוניים, וכן סקרים ממוקדים בנוגע לשכירות למגורים, ובנוגע לאולמות וגני אירועים.

נוכח אי-הוודאות האמורה, ממליץ הצוות לצדדים לחוזה לקיים משא ומתן מחודש במטרה להתאים את החוזה לנסיבות המשתנות על דרך של קיום החוזה בקירוב; השעיית חיובי החוזה עד למועד שבו פסק האירוע המסכל; ובמידה שקיום החוזה בקירוב איננו אפשרי או שונה באופן יסודי מהמוסכם בנסיבות העניין, לפעול לסיום החוזה בהסכמה.

בנוסף להמלצה הכללית, הצוות ממליץ על הסדרים פרטניים ביחס לענפים שעלה הצורך לקבוע בהם הסדר הוגן שיבטיח ודאות, ובכוונתו לקדם תיקוני חקיקה שיאמצו את ההסדרים. הסדרים אלה גובשו לאחר שהרשות להגנת הצרכן ולסחר ההוגן הניחה תשתית מקצועית בפני הצוות:

1. לעניין מופעי תרבות – על המפיקים לתת לבעלי הכרטיסים כרטיס חלופי במקום הכרטיס למופע שבוטל, הניתן למימוש במשך תקופה של 12 חודשים. בתום התקופה האמורה, יינתן זיכוי כספי, ככל שהכרטיס לא מומש.

2. לעניין אולמות אירועים- על הצדדים לפעול לקיום האירוע במתכונת חלופית, תוך התאמתו לנסיבות החדשות. ככל שהאירוע לא יקוים:

בנוגע לאירועים שלא ניתן היה לקיים אותם עקב המגבלה – אירועים שנקבעו עד ה-14.6 או אירועים שנקבעו לתאריכים אחרים שבהם הוטלו מגבלות שלא מאפשרות את קיום האירוע - לאחר סיום המגבלות, ואם הצדדים לא יגיעו להסכמות, בעלי האולמות יוכלו לשמור סכום בשיעור של 10% מעלות האירוע עד לגובה של 10,000 שקלים; בנוגע לאירועים שניתן לקיימם אך לא במתכונת המקורית (מספר משתתפים נמוך יותר מהמוסכם) – ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות, בעלי האולמות יוכלו לשמור סכום של 15% מעלות האירוע ועד 15,000 שקלים; עם פרסום הדו"ח הוחלט על הטלת מגבלות נוקשות על קיום אירועים (עד 50 איש), באופן שאינו מאפשר למעשה את קיומם.

ואולם, אין בדבר כדי לשנות מעיקרי המתווה המוצע. הצוות מצא, כי על אף הקושי הגדול הנטען של בעלי האולמות, בין היתר, נוכח עלויות ההוצאות השוטפות הגבוהות, אין הצדקה משפטית להטלת הוצאות אלה על הלקוחות, ויש למצוא פתרון אחר למצוקת בעלי האולמות בעניין. המתווה המוצע מבקש לייצר תמריצים נכונים לצדדים להתפשר על מועד האירוע ומספר המוזמנים, במועדים שבהם יתאפשר לעשות כן.

3. לעניין גני ילדים – מוצעת נוסחה לחישוב, תוך התחשבות במספר הימים שבהם הגנים לא פעלו בגין הקורונה, בחגים ובחופשים, וככל הנדרש, גנים ישיבו ימי פעילות או כספים בגין תקופה שבה הגן לא פעל.
הצוות ממליץ כי ההסדרים הפרטניים לא יחולו על צדדים שהגיעו לפשרות מוסכמות לאחר פרוץ משבר הקורונה.

בנוסף, הצוות ממליץ כי לשר המשפטים תינתן סמכות לקבוע הסדרים פרטניים נוספים ככל שמוצדק ואפשרי לעשות כן, נוכח נזקים שעלולים להיגרם בשל ה"גל השני" וביחס לשווקים שנדרשים להסדרה כאמור.

כמו כן, ממליץ הצוות על אימוץ דין הסיכול הקבוע בהצעת חוק דיני ממונות הממשלתית ("הקודקס האזרחי"), שיספק מענה טוב יותר לסיטואציות מעין אלה שיקרו בעתיד, וכן מציע להמשיך ולבחון מנגנונים ליישוב סכסוכים על מנת לאפשר לציבור פתרונות נוספים ליישוב מחלוקות.

עו"ד רני נויבואר, ראש אשכול משפט אזרחי בייעוץ וחקיקה: "בחודשים האחרונים בעקבות הקורונה בחנו את הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו על מנת להביא למיתון השפעות הקורונה על קיום חוזים, תוך יצירת ודאות בנסיבות המשתנות, ועל מנת לאפשר הסדרים הוגנים שיאפשרו לצדדים להמשיך בהתקשרות החוזית, ומתוך מטרה לצמצם את הפגיעה ביחידים, בענפים שונים, ובמשק הישראלי בכללותו.

אנו ממליצים לצדדים לקיים מו"מ מחודש כדי להתאים את החוזים שלהם למציאות המשתנה, וקוראים להם לפעול זה כלפי זה כאדם לאדם. ניתוח המצב המשפטי המורכב אינו מקנה ודאות משפטית ביחס לרבים מהמקרים, ונראה כי בסיטואציה שבה לאף צד לחוזה אין ביטחון כי ינצח בביהמ"ש, מתווה הפעולה הנכון, שגם מעוגן בעיקרון תום-הלב, מחייב את הצדדים להגיע להסכמות.

בנוסף, ביחס לענפים שבהם זיהינו מצוקה מיוחדת, או ענפים שניתן להחיל עליהם הסדרים פשוטים יחסית, והוגנים, שמעוגנים גם בדין הקיים, נבקש לקדם חקיקה שתקבע הסדר ודאי והוגן. הצוות סבור כי מכלול ההמלצות יאפשר למתן את השפעת הקורונה על החוזים, ובכך, יאפשר את המשך ההתנהלות העסקית והחוזית, תוך צמצום השפעות הקורונה".