ח״כים שלא דורשים את פיטורי מנדלבליט, אינם ראויים לאמון הציבור | בועז גולן

עם ישראל לא מרגיש ששליחיו באמת נמצאים במשכן. העם כולו נאבק בנושאים חשובים, הרשתות החברתיות עמוסות ומלאות בזעם, אבל נבחרי הציבור יושבים בשקט, משל היו דגים באקווריום.

בנובמבר 2019 העלתי מחדש לסדר היום הציבורי את נושא הקלטות מנדלבליט, לאחר שנחשפתי לחומרים. במשך חודשים עסקתי בנושא יום יום. שרים וח״כים שוחחו איתי על האפשרות שהדברים יפורסמו על ידם (הרי הם ורק הם מחזיקים בחסינות מפני העמדה לדין), אבל שום דבר לא יצא. אחד אחרי השני הם הציגו חוות דעת משפטיות וטיעונים כאלה ואחרים האוסרים עליהם לפרסם את הדברים. לא הקלטות ולא תמלילים. כלום.

פרשת מנדבליט המשיכה לצמוח. העיתונאי הראשון בישראל שעסק בנושא הקלטות הוא יואב יצחק. יצחק ידע על קיומן של הקלטות ודיווח על כך. כאמור, לקראת סוף 2019 נחשפתי לחומרים המטורפים והתחלתי במהלך שיביא לידי הציבור את האמת. פרסמתי כאן בחדשות 0404 עשרות ציטוטים מתוך הפרשה המוסתרת, מסרתי מכתב מפורט עם ציטוטים רבים לשר המשפטים ופרסמתי בלאומיאדה באילת עוד כמה ציטוטים דרמטיים לאחר ייעוץ משפטי שקיבלתי בנושא.

בין השאר, חשפתי בהמשך כי חברי וועדת האיתור לא ידעו כלל על הקלטות, לא נחשפו אליהן ואם הדבר היה ידוע להם, הם מעולם לא היו מאשרים את ד״ר אביחי מנדלבליט לתפקיד היועמ״ש. בהמשך, חשפנו לציבור, יחד עם העיתונאי אלי ציפורי ועו״ד יורם שפטל כי אין למעשה עילה לסגירת התיק וכי היועמ״ש כלל לא יכול לשמש בתפקידו, על פי החוק, שכן עילת סגירת התיק אינה מאפשרת זאת מאחר והתיק לא נסגר מ״חוסר אשמה״.

בהמשך הדרך, ״שליחי״ היועמ״ש החלו לאיים עליי אישית בחקירות. המציאו סיפורים ומעשיות שניסו לכאורה לגרום לי להפסיק ולדבר על היועמ״ש. זה לא עזר. המשכתי ואני עדיין ממשיך להביא לידי הציבור מידעים שונים מהפרשה מאחר, וכפי שנשמע מנדלבליט בהקלטות, ״הסרחון עלה לשמיים״.

בתקופה האחרונה גם העיתונאית איילה חסון העלתה הילוך בנושא. היא חושפת חומרים ומידע מדהים על אופן מינויו של מנדלבליט והאופן שבו הוסתרו המחדלים מן הציבור. קשר של רמאות בתוך מערכת המשפט.

היועמ״ש מנדלבליט, שנראה שתפר את תיקי נתניהו, היה מצוי ועדיין מצוי בין הפטיש לסדן. מערכת המשפט יכולה לבעוט אותו החוצה, אם רק יעשה טעות קטנה. ומהי הטעות הקטנה? גילוי שנלחץ בתיקי נתניהו? גילוי שמעולם לא היה מגיש כתבי אישום על אדם אחר בפרשה תפורה דומה?

כך או אחרת, הנושא אינו מנדלבליט. הנושא הוא נבחרי הציבור שכולנו שלחנו אל בית המחוקקים. נכון, לחלק מהם יש אינטרס ברור שמנדלבליט ימשיך בתפקידו, אך רבים מהם - 58 במספר בלוק הימין (לא כולל אורלי לוי), נשלחו לשם ע״י רוב הציבור שראה את הרקבון במערכת המשפטית ודרש לשנות אותה. 58 הדגים נותרו באקווריום. הם שותקים, לא עושים דבר ולא עושים את המתבקש - את מה שהציבור דורש - לפטר ומייד את היועמ״ש אביחי מנדלבליט, ששיקר בחקירותיו, הדליף מהחקירות לאשכנזי, הטעה את החוקרים והעלים ראייה לפחות למשך 24 שעות וכן שתל ״מישהי״ שתשמור עליהם בחקירה. בנוסף, האיש הזה לא סיפר את כל האמת בפני חברי ועדת האיתור, לא בפני בג״ץ ובכך הטעה גם את בכירי מערכת המשפט בעבר ובהווה.

נבחרי הציבור שלנו לא עושים דבר. פה ושם הם מצייצים בטוויטר ומשחקים אותה ככאלה שפועלים למעננו, אך אינם עושים את הנדרש. הם לא מפרסמים את חומרי החקירה, הם לא דורשים את פיטוריו, הם לא מוציאים לו מכתבים של דרישה להבהרות ודרישה לסיום, לפחות זמני, של עבודתו, עד שיתברר הנושא. הם לא דורשים ממנו לאפשר את פרסום הקלטות המוסתרות, הם לא דורשים לכנס את חברי וועדת האיתור ולהביא בפניהם את העניין לבחינה מחודשת, שכן הממצאים הברורים והעובדתיים קובעים כי קיבלו החלטה על פי מידע שגוי ושקרי שקיבלו.

נבחרי ציבור כאלה, שלא זורמים עם דרישת העם ולא קשובים לזעם ולאלה ששלחו אותם לכנסת - לא ראויים לאמון הציבור.