משפטנים עונים: האם הידבקות בקורונה יכולה להיחשב כתאונת עבודה? | כל הפרטים

לדברי עורכי הדין גיל קראוס ושירי אלון, המתמחים במיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי – אפשר וניתן יהיה להכיר בחלק מחולי הקורונה בישראל כנפגעי תאונות עבודה, וגם עובדים שלא יוכרו – עשויים לעמוד בקריטריונים לקבלת זכויות נוספות מהמוסד לביטוח לאומי (המל"ל).   

לדברי עוה"ד קראוס ואלון, על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מוגדרת תאונת עבודה כ"תאונה שארעה תוך כדי עבודה ועקב עבודתו של הנפגע אצל מעבידו או מי מטעמו". כלומר, הסעיף דורש 3 תנאים מצטברים – שהפגיעה הייתה גם תוך כדי העבודה וגם בגלל העבודה והתאונה ארעה אצל המעביד או מי מטעמו. 

לאור הגדרה זו, אדם שתוך כדי עבודתו נדבק בנגיף הקורונה, עשוי לקבל הכרה כמי שנפגע תוך כדי עבודתו, ולכן פתוחה לכאורה בפניו הדרך לתבוע את המל"ל להכיר בו כנפגע בעבודה. 

הדבר יכול להיות רלוונטי בעיקר לאנשי צוות רפואי שנדבקו תוך כדי הטיפול הרפואי, שדרים או כתבי חדשות שנדבקו תוך כדי ביקור או סיקור חולי קורונה במסגרת עבודתם, שוטרים שנדבקו במחלה תוך כדי שמירה על הסדר הציבורי וכיוצ"ב. 

אך לדבריהם, חשוב לציין שהמל"ל טרם התמודד עם מגפה בסדר גודל שכזה, השלכותיה ומשמעויותיה, ולכן לא ניתן לקבוע מסמרות, והדברים יצטרכו להיבחן לאורך הזמן על-ידי המוסד לביטוח לאומי.   

עוה"ד קראוס ואלון: "יתרה מזאת, לכאורה כל עובד שיוכל להוכיח באופן ברור כי נדבק בקורונה במסגרת עבודתו, עשוי להיות מוכר כמי שנפגע בעבודה. כלומר, גם אם מדובר בעובד רגיל שהגיע לעבודה ושם נדבק בקורונה, לכאורה הוא עשוי להיכנס בגדר ההגדרה בחוק".

יחד עם זאת, יש לציין כי לצורך ההכרה, יצטרך החולה להוכיח כאמור כי ההידבקות אכן אירעה בגלל העבודה ולא בגלל גורמי סיכון אחרים. אם למשל אותו עובד חזר מחו"ל ואז חלה או שהיה חשוף לחולה קורונה שלא במסגרת עבודתו, הרי שקיימים גורמי סיכון אחרים שיכולים היו לגרום להדבקה  - אז סביר להניח שהוא לא יוכר.  

הם מוסיפים, שבמידה ואדם אכן הוכר כנפגע בעבודה על רקע מחלת הקורונה, הוא יוכל לקבל את הזכויות המגיעות לנפגעי עבודה,  לרבות תשלום דמי פגיעה עבור 91 ימי מחלה וכן תשלומי נכות במידה והנגיף יותיר פגיעה כזו או אחרת לצמיתות או לזמן ממושך.