גורלה של מדינת ישראל עומד על הפרק. הגורל של כולנו. השמאל בישראל שלח למערכה אדם חלש, שעלול לסכן את החיים במדינתנו הקטנה.

סביב בועת בני גנץ יש לא מעט פרשיות. חלקן בתחום צנעת הפרט, אחרות בהתנהלותו האישית, התנהלותו העסקית ויכולת הדיבור וההבנה שלו.

׳נכון׳, יגידו לכם, ׳אבל גנץ היה רמטכ״ל ונתניהו מינה אותו׳. התשובה הזאת לא מלמדת כלל על האיש שרוצה לנהל את חיי כולנו. גנץ, הגיע לתפקידו בדרך לא דרך (עליה יפורט בכתבה נפרדת).

גנץ האיש לא ראוי. הוא לא ראוי מסיבות רבות ובעיקר מסוכן עבור ישראל. סביבתו הקרובה מעידה עליו טוב מכולם. חברו למפלגה, גבי אשכנזי, אמר עליו שהוא ״חמור״. יועצו הבכיר אמר שהוא חושש לתקוף באיראן, שהוא פחדן ומסוכן לישראל. המקורבת לו, ומי שמכירה את גנץ מאוד טוב, ח״כ עומר ינקלביץ, צוטטה כאומרת כי גנץ לא מסוגל להיות ראש ממשלה והוא ״אפס מאופס״.

גנץ, נכשל בחברת המימד החמישי. הוא כשל בתפקידו והוא ייחקר בקרוב בפרשה הפלילית.

איראן מחזיקה בחומרים שנלקחו ממנו (עד לרגע זה הצנזורה אוסרת לפרסם פרטים שונים ומהותיים בפרשה). גנץ, סחיט. ברגע שירצה לבצע מעשה ביטחוני כלשהו (תקיפה בעזה, בסוריה, באיראן וכד׳), האיראנים יוכלו בכל רגע נתון לסחוט אותו - תבצע את הפעולה - נהרוס את חייך עם החומרים המוחזקים אצלנו. מדובר כמובן באירוע שהוא ביטחוני למדינת ישראל. גניבת חומרי גנץ הפכה אותו לבעיה ביטחונית למדינת ישראל.

גנץ, הוא אדם שקרן. השקר כל כך גס אצלו, עד שדומה שהוא סבור שרק הוא שומע את אמירותיו שלו. אמש, לדוגמא, הוא טען שהוא מתראיין בכל כלי התקשורת בישראל. הוא שכח לספר לכם שהוא לא מוכן להתראיין בערוץ 20, לא בחדשות 0404, לא התראיין באף כלי תקשורת חרדי (למרות שהתבקש לא אחת) ועיתונאים מהימין מבהירים כי הוא מתחמק מהם ולא מוכן להתראיין אצלם.

גמגומי גנץ לא קשורים בלקות. גנץ נמצא בלחץ גדול, הוא סחיט והוא לא מצליח לתפקד במצב שכזה. הוא נופל פעם אחר פעם בראיונות וגם כשהוא נואם כאשר המקראון (טלפרומפטר) נמצא מולו, הוא ממציא משפטים חדשים, הוא מצטט שטויות שמעולם לא היו במקורות, הוא מדבר שטויות, מפרש לא נכון את המציאות ואף ממציא מושגים חדשים לדמוקרטיה (בית המשפט הוא מעל הכל). גנץ, הפך לבדיחה המרכזית ברשת החברתית. גם אנשי שמאל מריצים סרטונים שלו וצוחקים. אם האיש הזה ייצג את ישראל - נהפוך לבדיחה ברחבי העולם. את זה, גם מצביעיו יודעים.

מערכת הבחירות השלישית נתנה לנו להבין לפחות דבר אחד חשוב - היא נתנה לנו להכיר את בני גנץ. היא נתנה לציבור בישראל הזדמנות להחשף ל״בובה״ שיצר השמאל בישראל. ככל שחולף הזמן, הסוללה בבובת גנץ נהיית חלשה יותר ויותר, עד שהיא תסתיים. לרבים כבר ברור שאם נקלע למערכת בחירות רביעית - גנץ, כבר לא יהיה חלק ממנה - בטח לא בתור יו״ר מפלגה ומועמד לראשות הממשלה.