מסמך משרד המשפטים חושף: ועדת האיתור בעניין מנדלבליט סברה שקיימת בעיה שמצריכה שמיעת עדויות והליך משפטי

המסמך הבא הוא לא פחות מאשר רעידת אדמה והוא מאשר את הטענה שהבאתי כאן בחדשות 0404 לראשונה כי חברי ועדת האיתור שהמליצו (לא פה אחד) על אביחי מנדלבליט כמועמד יחיד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מעולם לא נחשפו להקלטותיו בפרשת ״מסמך הרפז״.

מן המכתב מיום 24.12.2015, עליו חתומה עו״ד לאה רקובר, היועצת המשפטית למשרד המשפטים, עולה כי חברי ועדת האיתור סברו כי יש לבצע ״בחינה מעמיקה של חומר הראיות ואף שמיעת עדויות״ בכל הקשור בחלקו של אביחי מנדלבליט בפרשת ״מסמך הרפז״, אך מכיוון שאין להם סמכות לנהל הליך משפטי, הם החליטו לדלג על הפרשה, להסתפק בטענותיו של מנדלבליט עצמו ו״לא להתייחס ושלא להכריע, לכאן או לכאן, בסוגיות שהתעוררו סביב פרשה זו״.

למעשה, עולה בבירור כי מנדלבליט הומלץ לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה למרות שחברי ועדת האיתור ידעו שקיימת בעיה עם התנהלותו וכי יש לבחון את העניין משפטית. במילים אחרות: מנדלבליט מונה לתפקיד תוך רשלנות מקצועית בהליך בדיקתו ומבלי שההליך מוצה. מיותר לציין כי אין שום סיכוי שועדת איתור היתה מאשרת כל מועמד לתפקיד ציבורי כאשר פרשה כזאת נושבת בעורפו ולא נדבקת ע״י אותה הוועדה.

מהמכתב עולה בבירור כי ועדת האיתור עסקה רק בעניין שמנדלבליט לכאורה הוליך אותה לעסוק בו: מועד העברת ״מסמך הרפז״ ולא מעבר לכך - לא כלל ההקלטות, לא שינוי גרסאותיו בחקירתו, כפי שציין היועמ״ש יהודה ויינשטיין, לא ההדלפות מהחקירות לאשכנזי, התדרוכים לוינר ועוד. בכל אלה - לא עסקה הועדה כלל.

בסעיף 17 למכתבה של יועמ״ש משרד המשפטים צוין כי, ״הוועדה קיבלה ממנדלבליט תגובה בכתב לטענות בעניין התנהלותו סביב חשיפת ״מסמך הרפז״. בתגובה העלה מנדלבליט טיעונים עובדתיים ומשפטיים שיש בהם כדי לחלוק על הממצאים העובדתיים והמסקנות שפורטו בחוות דעתו של היועץ. בעיקרו של דבר, עמדתו של מנדלבליט היא כי נהג כשורה בעת שהשהה את החלטתו בדבר העברת מסמך הרפז לידי היועץ המשפטי לממשלה למשך זמן קצר, כדי לשקול את העניין במהלך הלילה. כן הפנה מנדלבליט בתגובתו לחוות דעת ולמאמרים שנכתבו על ידי גורמים משפטיים שונים, אשר תומכים בעמדתו בעניין זה״.

בסעיף 18 צוין כי, ״כעולה מכל האמור, האירועים שאליהם מתייחסת חוות דעת של היועץ המשפטי בעניין מנדלבליט מעוררים שאלות עובדתיות מורכבות. הכרעה בהן מחייבת בחינה מעמיקה של חומר הראיות ואף שמיעת עדויות. ברור הוא, כי נקיטת דרך פעולה כזו, אשר משמעותה היא למעשה ניהול הליך משפטי, חורגת מתפקידה של ועדת האיתור, שאף נעדרת את הכלים המתאימים לכך. ועדת האיתור אינה בית משפט, ואין ביכולתה להכריע בסוגיות עובדתיות ולקבוע ממצאים. משכך, החליטה ועדת האיתור שלא להתייחס ושלא להכריע, לכאן או לכאן, בסוגיות שהתעוררו סביב פרשה זו״.

במשרד המשפטים לא הגיבו עניינית עד היום לפניית חדשות 0404 בדרישה לדעת האם חברי ועדת האיתור נחשפו להקלטות ובחרו להשיב כי ״דיוני הועדה אינם פומביים״. כאמור, כעת עולה בבירור, גם מתוך נייר רשמי של משרד המשפטים עצמו, כי הליך בחירתו של מנדלבליט נוהל בדרך עקומה, ללא בדיקה רצינית ותוך התעלמות מפרשה שעלולה היתה להביא לסיום הקריירה המשפטית שלו.

חשוב לציין כי היועמ״ש אביחי מנדלבליט שטען השבוע כי הפרשה נבדקה ונסרקה ע״י חברי ועדת האיתור, אמר דברים מנוגדים למציאות ואשר סותרים את העמדה הרשמית של משרד המשפטים, כעולה ממכתבה של עו״ד רקובר.

מכתב עו״ד לאה רקובר ועדת האיתור