מכתב למ"מ פרקליט המדינה: "חשד לביצוע עבירות של הפרת אמונים - הורה על פתיחה מחודשת של חקירת מנדלבליט"

עו"ד יוסי פוקס, מומחה במשפט חוקתי ומנהלי, שיגר מכתב לממלא מקום פרקליט המדינה, עו"ד דן אלדד וכן לשר המשפטים, אמיר אוחנה, זאת בבקשה לפתוח בחקירה מחודשת בעניינו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. 

במכתבו, הסביר עו"ד פוקס את החשדות לכאורה לביצוע עבירות של הפרת אמונים על ידי היועמ"ש הפוגעות באופן קשה באמון הציבור במערכת המשפט - זאת לאור העובדה כי מנדלבליט עצמו חתום על הגשת כתב אישום כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. 

עו"ד פוקס כתב: "לאחרונה דווח בכל אמצעי התקשורת, כי היועמ"ש לממשלה, עוה"ד אביחי מנדלבליט, הוציא צו איסור פרסום על תמלילי הקלטות שונות מהפרשה המכונה "פרשת הרפז", הכוללות, הקלטות משיחות של הפצ"ר דאז אביחי מנדלבליט עם הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי. בהתאם להדלפות שונות בתקשורת, ישנם דברים שנאמרו על ידי מנלדבליט בתמלולים אלו, המעלים חשד לכאורה לביצוע עבירות של הפרת אמונים, הפוגעים קשות באמון הציבור במערכת התביעה ובעומד בראשה, בייחוד כאשר מנדלבליט עצמו חתום על הגשת כתב אישום נגד רה"מ נתניהו בעבירות מעין אלו.

יודגש, כי בשנת 2015, כאשר נודע למנדלבליט, כי היועמ"ש דאז עוה"ד יהודה ויינשטיין, עומד לסגור את תיק החקירה נגדו בעילה של "חוסר ראיות" ונוכח חששו, כי סגירת התיק בעילה זו תחסום את דרכו לתפקיד היועמ"ש לממשלה וכן לכהונה בביהמ"ש העליון, עתר מנדלבליט לבג"צ בדרישה כי יורה ליועמ"ש ויינשטיין לקיים שימוע בעניינו, בטרם יוחלט על עילת סגירת תיק החקירה נגדו (בג"צ 2652/15 אלוף (מיל) מנדלבליט נ' היועמ"ש לממשלה, פורסם בנבו). בג"צ דחה את עתירת מנדלבליט על הסף וקבע כי טענות מסוג זה ניתן להעלות רק לאחר ההחלטה ובהתאם להוראות סע' 62(ב) לחסד"פ.

אחר הדברים האלה, קיים היועמ"ש ויינשטיין דיון פנימי נוסף עם בכירי הפרקליטות ובכללם עוה"ד שלמה (מומי) למברגר ואומצה עמדתו של למברגר, כי התיק ייסגר ללא קביעה מפורשת של עילת סגירת התיק, על מנת שלא לחסום את קידומו של מנדלבליט וכי, ככל ותוגש עתירה נגד מינויו של מנדלבליט ליועמ"ש לממשלה, בג"צ יוכל לפרש לפי ראות עיניו את עילת סגירת תיק החקירה נגדו וכך היה.

יוער, במאמר מוסגר, כי התעקשותו של היועמ"ש מנדלבליט על מינויו של למברגר לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה והודעתו הראשונית לשר המשפטים אוחנה, כי כל מינוי אחר זולתו, תהיה בבחינת "חריגה ממתחם הסבירות", אומרות "דרשני", שכן הוא מצוי היה בניגוד עניינים חמור, כאשר למברגר הוא שהביא לסגירת תיק החקירה נגדו, ללא העילה המפורשת של "חוסר ראיות" וסלל בכך את דרכו לתפקיד היועמ"ש לממשלה.

בפסק דינו של בג"צ, בעתירה שהוגשה נגד מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בשל פרשת הרפז (בג"צ 43/16, 46/16 אומ"ץ ואח' נ' ממשלת ישראל, מנלדלביט ואח', פורסם בנבו)  אשר דן בעתירה מבלי שהיו בפניו אותם תמלילי ההקלטות (ניתן לראות זאת בסע' 57 לפסה"ד- הדיון כולו עוסק אך בשאלה האם מנדלבליט ידע בשיחה שקיים עם עוזר היועמ"ש דאז עוה"ד רז נזרי על הימצאות המסמך בידי אשכנזי ולא גילה זאת לנזרי), קבע כב' השופט ג'ובראן, כי אינו סבור כי בהתנהלותו של מנדלבליט בפרשת הרפז דבק בו דופי המעיד על פגם ערכי-נורטמיבי וציין כי "במקרה שלפנינו, היועץ המשפטי לממשלה ויינשטיין נמנע מלציין את סיבת הסגירה במפורש אך למקרא החלטתו לסגירת תיק החקירה, דומה כי התיק נסגר בין היתר משיקולי חוסר אשמה".

הנה כי כן, אי סגירת תיק החקירה בעניינו של מנדלבליט בעילת "חוסר ראיות", היוותה שיקול מכריע באישור מינויו של מנלדבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

כעת נשאלת השאלה, המופנית אליך כמ"מ פרקליט המדינה – האם תמלילי ההקלטות ב"פרשת הרפז", אשר לגביהם הוציא מנדלבליט צו איסור פרסום, היו בידי היועמ"ש ויינשטיין ובכירי הפרקליטות, כאשר החליטו לסגור את תיק החקירה בעניינו של מנדלבליט ואף לעשות כן ללא ציון עילת "חוסר הראיות", שאם לא כן, הרי מדובר בהחלטה שהתקבלה בטעות ויש לפתוח מחדש את תיק החקירה ולקיים דיון מחודש בפרקליטות, כאשר תמלילי ההקלטות המלאים חשופים בפניה.

ככל והתשובה לשאלה זו הינה, שהתמלילים היו חשופים בפני היועמ"ש ויינשטיין ובכירי הפרקליטות במועד החלטתם על סגירת התיק כפי שנסגר, הכיצד זה ייתכן שתמלילים אלו לא הוצגו בפני בג"צ בדיון שהתקיים בשאלת סבירות מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כאשר לא מן הנמנע שהתוצאה בבג"צ הייתה מתהפכת.

לאור כל האמור לעיל, נוכח הפגיעה הקשה באמון הציבור במערכת התביעה ובעומד בראשה, בשל אותו צו איסור פרסום, אבקשך להורות על פתיחה מחודשת של תיק החקירה בעניינו של היועמ"ש מנדלבליט ובחינת מלוא התמלילים החסויים, כאשר ניתן לעשות זאת ברגישות המתבקשת והתפקיד מוטל עליך כמ"מ פרקליט המדינה, שכן הנדון הוא היועמ"ש עצמו".