הליכוד וח"כ מיקי זוהר עתרו לבג"ץ נגד יועמ"ש הכנסת: "מצוי בניגוד עניינים חמור"

תנועת הליכוד הגישה הבוקר (ראשון), באמצעות עורכי הדין מיכאל ראבילו, אבי הלוי ורועי שכטר, יחד עם יו"ר הליכוד ח"כ מיקי זוהר, עתירה דחופה לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל יינון. 

כזכור, כפי שנחשף בחדשות 0404, בהסכם ניגוד העניינים עליו חתמה עו"ד עמית מררי, בת זוגו של יועמ"ש הכנסת, צוין במפורש שאסור לו לעסוק בנושאים שבטיפולה.

כשהתגלה כי יועמ"ש הכנסת משמש גם כאחד מעדי התביעה נגד רה"מ נתניהו, אמר ח"כ זוהר: "אז מה אתם אומרים? כשמסתבר שאתה גם משמש כעד תביעה בתיקי נתניהו, ניגוד שלך העניינים פוחת? ‏אני פונה שוב לעו"ד אייל ינון: משוך את חוות דעתך בהקדם האפשרי כדי למנוע מעצמך מבוכה שלא תישכח לך לעולם".

תמצית העתירה:

"היועץ המשפטי לכנסת ובת זוגו חתמו על הסדרי ניגוד עניינים, לפיהם היועץ המשפטי לכנסת לא יטפל בעניינים בהם מטפלת בת זוגו. בת זוגו של היועץ המשפטי לכנסת, חברה בכירה בצוות שטיפל בתיקים הנוגעים לרה"מ נתניהו וקיבל את
ההחלטות בעניינו. למרות האמור, היועץ המשפטי לכנסת הוציא חוות דעת המתייחסות לאפשרות הקמת וועדת כנסת שתדון בבקשת החסינות, שהגיש רה"מ וזאת בכנסת שהחליטה על התפזרותה זמן קצר לפני הבחירות, בנוגע לאותם עניינים בהם טיפלה בת זוגו.

היועץ המשפטי לכנסת פועל למרבה הצער בניגוד גמור להסדר ניגוד העניינים עליו הוא חתום ובניגוד גמור להסדר ניגוד העניינים עליו חתומה בת זוגו, וזאת בניגוד גמור לדין ובאופן המערער את אמון הציבור במוסד החשוב של היעוץ המשפטי לכנסת. האם מישהו באמת מאמין שאם בת זוגו של יועמ"ש הכנסת היתה נמנית על צוות ההגנה של ראש הממשלה, היה מתאפשר לו לעסוק במישרין או בעקיפין בענין כלשהו הנוגע לראש הממשלה? האם כל הגורמים המשפטיים הרלבנטיים לא היו מזדעקים – ובצדק – ומונעים ממנו לעסוק בענין? האם עו"ד יינון לא היה פוסל עצמו מלדון בעניין? כשם שמצב זה היה מביא בצדק לפסילתה של חוות דעת, אם היתה ניתנת, כך יש לנהוג גם כעת.

גם לגופו של ענין, אין שום מקום להקים לאחר שהכנסת התפזרה וזמן קצר לפני הבחירות, וועדת כנסת שתדון בעניינו של רה"מ נתניהו, משום שהדבר מנוגד לחוק יסוד השפיטה, מנוגד לנוהג ארוך שנים, מנוגד לחוות דעת קודמת של יועמ"ש הכנסת ומסיבות נוספות".

יועמ"ש הכנסת מתכוון לפרסם את חוות דעתו בשעה 16:00. ממפלגת הליכוד נמסר: ״חוסר האיפוק מגדיל את החשש לניגוד עניינים, ופוגע קשות באמון הציבור בכנסת ובהליכים המעין שיפוטיים המתקיימים בה״.