״חסינות״, ״כלי בידי עבריינים״, ״לא נשב עם נתניהו״ - הסיסמאות של כחול-לבן חוזרות על עצמן כבר תקופה ארוכה. למעשה, מאז שהוקדמה המפלגה ומזה כשנה, אזרחי ישראל מכירים רק את הטענות של כחול-לבן - גנץ וחברו לפיד כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

״רק לא ביבי״ - מעבר לזה לא הציגה כחול-לבן שום תכנית לציבור בישראל. אין לה מדיניות ברורה, יש בתוכה מחלוקות קשות בכל הנושאים, חבריה חלוקים בשאלת ההתיישבות (רובם נגד), בשאלת הריבונות (רובם נגד) ואף בשאלות הביטחוניות - כל אחד במפלגה לוקח אותה למקום אחר.

כחול-לבן יודעים לפזר סיסמאות לעם ישראל ״קוקפיט״, ״רמטכ״לים״ ועוד ועוד, אך שום תכנית רצינית לא הונחה על השולחן וזאת מאחר והמפלגה אינה יכולה להציג דבר הנוגד את חלק מחברי הרשימה עצמה.

גם בבחירות הנוכחיות נמשכת סיסמת ״רק לא ביבי״. כל המפלגות האחרות מציגות נושא אחד לפחות. הליכוד, מציגה ביטחון, איראן, עשור כלכלי מצוין עם הישגים, קשרים עם מדינות רבות ועוד ועוד. בשמאל של מרץ והעבודה מדברים על הפן החברתי, החרדים מדברים על אוכלוסיות חלשות, ליברמן על הסתה נטו נגד הציבור החרדי ובמפגלת הבית היהודי מדברים על הציונות הדתית והבנייה באיו״ש. אצל בנט מדברים על ימין וביטחון. כחול לבן, נותרה רק עם ״רק לא ביבי״.