גדעון סער הגיש הצעת חוק המסמיכה את בתי המשפט לפסול ראיה שהושגה באמצעים פסולים

ח"כ גדעון סער הגיש הבוקר הצעת חוק המסמיכה את בתי המשפט לפסול ראיה שהושגה באמצעים פסולים שננקטו כלפי הנאשם או כל אדם אחר.

המחוקק הישראלי לא העניק לבתי המשפט סמכות כללית לפסול ראיות שהושגו שלא כדין, והסתפק בקביעת שלוש הוראות חוק ספציפיות הפוסלות ראיות שהושגו בניגוד לאמור בהן: סעיף 12 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; סעיף 13 לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979; וסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

בשנת 1984 חלה רפורמה בדין האנגלי, אשר העניקה לבתי המשפט שיקול דעת לפסול ראיה אם בשים לב לכל הנסיבות בה הושגה, תהיה לקבלתה השפעה שלילית על הגינות ההליכים כנגד הנאשם (עיין: סעיף 78 ל 1984- Police and Criminal Evidence Act).

המחוקק הישראלי לא הלך בעקבות השינוי החקיקתי באנגליה והשאיר את ההלכה הישנה על כנה. כך, בתי המשפט בישראל אנוסים לקבל ראיות שהושגו באמצעים פסולים.

בקבלת ראיות אלה "מוכשר" האמצעי הפסול שננקט ונפגעת זכותו של הנאשם להליך הוגן וכן נפגע אמון הציבור במערכת המשפט.

יש להדגיש כי החוק המוצע אינו קובע חובת פסילה אלא מעניק לבתי המשפט סמכות שבשיקול דעת לפסול ראיות. חזקה על בתי המשפט כי ישתמשו בסמכות זו בשום שכל ובהתחשבות במכלול הנסיבות, לרבות חומרת העבירה שבה מואשם הנאשם ועוצמת הפגיעה בזכויותיו על ידי רשויות החקירה.

בית המשפט העליון אימץ בע"פ 5121/98 טור' (מיל') רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי ואח' [טרם פורסם] כלל פסילת ראיות פסיקתי. כך ניסחה השופטת ביניש את כלל הפסילה:

"הנחת המוצא בשאלת קבילותן של ראיות היא זו הנוהגת עימנו מאז ומתמיד, ולפיה ראיה שהיא רלוונטית - קבילה במשפט. עם זאת, לבית-המשפט מסור שיקול-דעת לפסול קבילותה של ראיה בפלילים, אם הוא נוכח לדעת כי הראיה הושגה שלא כדין וכי קבלתה במשפט תיצור פגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן החורגת מגדריה של פיסקת ההגבלה". [בפסקה 63 לפסק הדין]

יחד עם זאת, פסיקה זו לא החילה את כלל הפסילה כלפי עדים במשפט, אלא רק כלפי הודאת הנאשם. לאחר מכן, בע"פ 5002/09 מדינת ישראל נ' ז'אנו הרחיב השופט אדמונד לוי את הלכת יששכרוב וקבע כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית אינה מוגבלת רק להודאת נאשמים וכי מדובר בתחולה כללית על כל סוגי הראיות שהושגו בניגוד לדין. עם זאת, השופט לוי הגביל מאד את היקף התחולה של הלכת יששכרוב על עדים.

לאחרונה, ניתן פסק דין בע"פ 3237/15 יהודה נ' מדינת ישראל, שם הצטרף השופט מני מזוז לפסיקתו של השופט לוי בעניין תחולת הדוקטרינה הפסילה הפסיקתית גם על עדים, אך להבדיל ממנו קבע (דעת מיעוט) כי יש להחיל את הדוקטרינה בהיקף מלא גם בחקירות עדים.

הצעת החוק זו באה להרחיב את כלל הפסילה הפסיקתי שנקבע בהלכת יששכרוב ולאמץ תחתיה כלל פסילה חקיקתי רחב יותר המעניק משקל משמעותי יותר לזכותו של הנאשם להליך הוגן. כלל זה יחול בכל מצב בו ננקטו אמצעים פסולה כנגד נחקרים, חשודים, נאשמים, עדים או כל אדם אחר.

חבר הכנסת סער הגיש כבר בכנסות ה-16 וה-17 הצעות חוק דומות. הצעת החוק הנוכחית לוקחת בחשבון בין היתר גם את ההתפתחויות שחלו בפסיקה בשנים האחרונות.