סיפורי ההשראה של זיו שילון ורמי ברכה

זה היה לילה קר באוקטובר 2012, כשמפקד פלוגת גבעתי, זיו שילון, הוביל את אנשיו באזור הקרוב לגבול ישראל-עזה.

 זו הייתה המשימה האחרונה שלו בתפקיד. הם חיפשו מטעני חבלה ומנהרות תת קרקעיות.

 על זיו הוטלה המשימה לפתוח את שער גדר הגבול כדי שהטנקים הישראלים יוכלו לחזור לישראל.

בגלל הערפל, הראות לא הייתה מספיק טובה ולכן החליט ללכת לפתוח את שער הגדר לבדו מבלי לסכן את חיי אנשיו. הוא השאיר את אנשיו כ-250 מטר מאחוריו. היה גם סיכון של צלפים באזור אך הוא לא דאג לחייו.

שילון אמר בראיון לג'רוזלם פוסט:

"כשהתחלתי לפקד בצה"ל, ידעתי שאתה חייב תמיד להוביל את החיילים שלך, לא משנה מה המצב. רצתי לשער ההוא, פתחתי את המנעול ולקחתי כשלושה צעדים קדימה. ואז הרגשתי פיצוץ אדיר שזרק אותי לאחור"

לפני שהספיק לפתוח את השער, שילון הותקף. הוא הציל את חיי אנשיו, אך כעת חייו שלו היו בסיכון. כשחזר לבסוף להכרה, זיו ראה דם על ידו השמאלית. הוא ניסה לעצור את הדם על ידי הפעלת לחץ על הפצע בידו הימנית, רק כדי לגלות שידו הפצועה אינה עוד מחוברת לזרועו.

"תוך שניות הבנתי שהדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לי ולישראל היה להיחטף על ידי מחבל חמאס"

שילון אמר, "תוך שניות הבנתי שהדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לי ולישראל היה להיחטף על ידי מחבל חמאס. בדרך נס, אספתי את שאריות הזרועות והצלחתי לרוץ כ -250 מטרים מגבול עזה היישר לרכב שלי."

לאחר קבלת עזרה ראשונה הוא פונה במסוק לבית החולים. הוא היה במצב קריטי ולקח לו ארבעה ימים לחזור להכרה.  הוא עבר שמונה ניתוחים וקיבל 52 מנות דם לגופו, יותר מפי שמונה כמות דם שיש לאדם בריא.

בזמן שנזכר באירוע, שילון אמר, "כשסוף סוף מצבי התייצב, הבנתי שעכשיו מתחיל הקרב האמיתי של חיי. במהלך החודשים הראשונים, זה לא היה רק ​​הכאב והחדשות הרעות, אלא התחושה שלפני שנייה הייתי מפקד פלוגה עם אחריות על 130 לוחמים, ועכשיו אני זקוק לעזרה להתקלח, לאכול ולהתלבש", הוא מזכיר את מאבקו לאחר הפציעה.

סיפור פציעתו של  רמי ברכה

רמי ברכה שירת במפקד מחלקה בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים. זה היה במהלך מלחמת לבנון הראשונה, כאשר הוא נשלח למבצע חילוץ, אשר במהלכו הוא נפצע קשה, ממוקש שהוטמן בתוך טראסה ואיבד את יד ימין ורגל שמאל. לאחר שיקום ממושך, ברכה חזר לשירות צבאי במילואים ביחידה מובחרת.

מאז פציעתו הקשה וההתגברות על אתגר הפציעה רמי מקפיד להיפגש עם פצועים חדשים שנמצאו בנקודה בה היה, הנקודה שבה הם צריכים להחליט אם לקבל את הפציעה ולחדול, או להתמודד עם הפציעה, לא לקבל אותה כנתון, ולהילחם במוגבלות, לנצח אותה... להיות אפילו טוב יותר משהיו בלעדיה. "אני הייתי איפה שהם היו ואני הייתי איפה שהם עכשיו. אבל אני גם הייתי איפה שהם עדיין לא היו. יש צומת אחד מאוד מאוד מהותי וקרוב, הם קרובים לצומת הזה, הצומת של ההחלטה. האם אני עכשיו מטיס את עצמי לשמים, או שאני רציונל ומקבל את הדברים וחודל",  אומר רמי ברכה (ציטוט מתוך ויקיציטוט).

ההבנה של שילון לאחר השחרור ממרכז השיקום

כששוחרר ממרכז השיקום לאחר שנה, אמר שילון, הוא הבין שחלק ניכר מהעולם לא בנוי לבעלי מוגבלויות.

הוא אמר, "מתוך הבנה זו התחלתי לחקור ולפתח חברות ותוכניות אקדמיות, תוכניות לבריאות הנפש לחיילים פצועים כמוני. רציתי לעזור להם להחזיר את היכולת להיות חלק מהעולם ההוא".

שילון השיק תוכנית עזר, המסייעת לפצועי צה"ל, שמתחילים את לימודיהם בהרצליה, באותו מקום בו למד משפטים. הוא גם התחיל תוכנית כושר לצעירים בכלא הנוער אופק.

הפרויקט האחרון שלו הוא פרויקט שיתופי פעולה עם נכה צה"ל - אריה כץ והמעצבת התעשייתית מירי ברגר, שכבר עבדה על פיתרון טכנולוגי לאנשים שאיבדו את ידם בגלל תאונה.

יחד הקימו יחד סטארט-אפ טכנולוגי, 6Degrees.

הסטארט-אפ הטכנולוגי עובד על גאדג'ט מתלבש שיכול לשלוט במכשירים חכמים. זה יאפשר לאנשים עם חסר בגפה העליונה להשתמש במכשירים חכמים. הפגיעה יכולה להיות מלידה או כתוצאה מתאונה כלשהי.

החברה מונחית על ידי משקיע היי-טק מצליח - רמי ברכה. אשר כאמור גם הוא נפצע קשה במהלך פעולה צבאית.

שילון האמין בתוכנית ורוצה להביא שינוי אמיתי עבור האנשים הסובלים בגלל מחסור בגפה העליונה.

הוא אמר, "הייתי הנבחן הראשון שלהם בישראל והבנתי שהם מפתחים משהו גדול. הרחבנו את החברה, לא רק כדי להחליף עכבר מחשב, אלא לכל מערכות ההפעלה; לא רק לאנשים עם קטיעות, אלא גם לאנשים עם פרקינסון, שבהם אנו יודעים לסנן את הרעידות, ולילדים עם שיתוק מוחין".

יותר מ -300 מיליון אנשים מתמודדים

"יש יותר מ -300 מיליון אנשים בכל העולם שמתמודדים עם אובדן מיומנויות מוטוריות עדינות. זה הרבה אנשים שלא יכולים באמת לשלוט במכשירים טכנולוגיים, מכיוון שהם חסרים את היכולת להשתמש במסכי מגע או בעכבר מחשב, ושליטה קולית לעולם לא תהיה מדויקת כמו לחקות תנועת ידיים. "

הגאדג'ט של 6Degress הוא קל משקל ויכול להתחבר באמצעות בלוטות' לכל מכשיר חכם. הוא משתמש באלגוריתם כיול עצמי ומתאים. הצמיד נלבש על הזרוע העליונה, מתחבר אלחוטית למכשירים חכמים ומתרגם את תנועתה לפקודה במכשיר. תוך דקות המשתמש יכול לשלוט במכשיר בדיוק, בהתאם למגבלותיו או לצרכיו.

החברה עיצבה אבי טיפוס קלים, לבישים ובלתי פולשניים מאוד, כדי לעזור לילדים צעירים ולפצועי צה"ל.  זה יעזור להם להרגיש רגילים ושלמים שוב.

שילון אמר, "בתור הדור המבוגר יותר, אנו נאבקים להבין את המשמעות של המשחק בעולם הילדים כיום. פעם שיחקנו כדורגל או כדורסל בגן המשחקים. היום, בלי להיות מסוגל לשחק משחקים עם חבריך, זה כמו לא להיות מסוגל לשחק כדורגל בגן המשחקים בהפסקה".

"ובקצה השני של הספקטרום, כולנו מסוגלים -באופן זמני. הקשישים מתקשים גם להחזיק בעקביות עכבר מחשב. עבור שתי הקבוצות, בין אם מדובר במוגבלויות כילדים או בגיל מבוגר, נהיה האפשרות הטובה ביותר לתקשר עם העולם. "

עוד מהקמתה קיבלה 6Degress חסות מיזם הטכנולוגיה המוביל רון צוקרמן. החברה מקווה לסגור את שלב המימון הראשון בקרוב. לאחר שהם ישלימו את שלב פיתוח האלגוריתם שלו, הם יכולים לצאת לשוק. הוא יימכר בתחילה בישראל ויוצג בארצות הברית עד סוף 2019.

זיו שילון אופטימי שיהיה מוצר פועל עד חודש דצמבר השנה.

"אנו צופים שעד דצמבר השנה נוכל לצאת לשוק עם טכנולוגיית 6Degrees שלנו. אנחנו באמת יכולים לשנות את חייהם של הרבה אנשים בכל רחבי העולם, ואנחנו נעשה כל מה שאנחנו צריכים כדי להשיג את זה", אמר שילון.

רמי ברכה, אשר נפגש עם אינספור יזמים, מעביר את אותו מסר גם ליזמים שלא חוו פציעה - ״להיכנס לשדה מוקשים ולאבד יד ורגל, זה לא סוף העולם, אפשר להתגבר על זה. אבל לכל השאר, המסר הוא זהה, אין צורך להיכנס לשדה מוקשים כדי לדעת שאפשר להתגבר על קשיים בדרך. הכל בראש, בנחישות ובתובנה שקריאה נכונה של השטח, שמדבר כל הזמן, היא ערובה להצלחה!"

לסיום, אנו מזמינים אתכם לקרוא את הכתבה ב"ישראל היום" אודות טיול של נכי צה"ל להימלאיה אליו התלווה רמי ברכה. הכתבה בקישור: https://www.israelhayom.co.il/article/687575